ורודה

החדר נקי, ואני לבושה בשמלה חגיגית,
חושך מוחלט מלבד מספר נרות שיאירו לנו את הדרך,
יושבת לרגלייך,
ראש מורכן,
כנועה,
וכל כך שלמה,

יושב לך על הספה,
גבוה מעליי
מסתכל מלמעלה,
חזק מולי

סטירה מצלצלת מזכירה לי שזה התחיל,
צמרמורת של פחד מלווה בהתרגשות עוברת בגבי

כלבה שלך,
גורה שלך,
זונה שלך,
רק שלך

אתה מעמיד אותי במרכז החדר
מפשיט אותי משמלתי,
כיסוי עיינים,
ידים קשורות,
גוף קשור,
ונפש,
נפש שקשורה רק אלייך

וזה ממשיך..

הכאב מתגבר, אבל במידה,
אתה שולט בו באותה מידה שאתה שולט בי,
חוסר אונים ממלא אותי,
ואני שלך,
רק שלך

זזה במרחב כמו בובה על חוט,
נתונה למרותך,
נתונה להחלטותייך,
והכל הופך צלול יותר

אלף מחשבות רצות לי בראש בעוד הכאב מתגבר
והמילה היחידה שאני מצליחה לבטא,

תודה

תודה לך מאסטר
תודה שבחרת בי,
תודה שהשפלת אותי,
תודה שהכאבת לי,
תודה שעשית אותי שייכת,

אני שלך...