מבט חטוף למאחורי הקלעים:
"איך תפנק אותי הערב?"
איזה דביל אתה, איך לא הכנת את עצמך לשאלה הזאת שוב?
במיוחד כי אני רוצה לפנק אותה. אני לא יודע מי זאת, אבל בא לי שהיא תהיה מרוצה. מגיע לה. למה מגיע לה? לא יודע. אולי כי הצחוק שלה עושה לי ממש נעים.
"אין לי מושג"
"אתה במיטה?"
-כן
"תתאר לי מה אתה לובש."
אנחנו מדברים על משהו כזה? רגע, לא הכנתי את עצמי. למה לא יכלתי להתלבש יותר יפה לפני שאני הולך לישון? ג'ינס עם חולצה מכופתרת כזה, ובוקסר צמוד... עם חגורה, ונעליים אלגנטיות, רגע, מה הקשר, להתרכז.
"ג'קט עם חולצה זרוקה ובוקסר". אמרתי את זה עכשיו?
בראש שלי זה לא נשמע כל כך מגוחך. אני נשבע.
טוב, לפחות היא לא ביקשה ממני לשיר לה את השיר של דרדסים. חבל על האוזניים שלה...
יכל להיות יותר גרוע.
אני שומע אותה מהרהרת. חושבת. זוממת. עולה לי חצי חיוך... אני אוהב לשמוע את הראש שלה עובד.
"עדיין לא."
- עדיין לא?
"עדיין לא."
- חבל...
"שמעת אותי חושבת."
יכול להיות שהיא שמעה אותי מאזין, ככה מהצד, עליה חושבת?
אני לא אוהב אנשים שנמצאים כמה צעדים לפניי, זה גורם לי להרגיש לא בטוח, אבל זו לא הפעם הראשונה שהיא שם. וזה גורם לי להעריך. בכל זאת, אני מעריך אתגר.
כמו בשיחה הקודמת, כשהיא שאלה אותי שאלה שלא הייתי מוכן לה, והיא הרגישה את זה בתשובה שלי עוד לפני שהספקתי להוציא שלוש מילים.
אין לזה הוכחה קונקרטית, אבל אנחנו משחקים יפה ביחד.