אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פעם היה כאן משהו, אני נשבע.

לפני שנתיים. שבת, 20 במאי 2017, בשעה 02:55

בא לי שתשתמשי בי. לא בא לי שתתני לי להסתכל עליך מענגת את עצמך, זה פוגע בי כשאת לא משתמשת.
כשאת לא מחפיצה. את לא יודעת איך זה להיות צעצוע שרק יושב ומחכה שישתמשו בו כדי לצחוק, להנות, לשבוע
אני רוצה להתחנן ונזכר שהתחנונים רק מחרמנים אותך יותר כשאת לא נותנת לי לגעת. מתחנן בשביל ללקק, אולי להריח, אולי לגעת
אבל כנראה שהיא אוהבת מדי למנוע ממני. כבר תקופה ארוכה שאני לא גומר בכלל על דעת עצמי, אף פעם.
לפעמים אני נוגע ומרגיש לא בסדר שאני נוגע בדילדו שלה ככה, לפעמים זה מוזר כמה זה משפיע עלי.
למדתי לשלוט בעצמי גם כשאני ממש חרמן, גם כשאני חייב לגמור, אני נזכר שאני גומר רק בשבילה
היא מאושרת כשאני לא גומר ועצבנית כשאני גומר. ולמרות זאת, יש שני סוגי גמירות שהיא פשוט מתה עליהן. המכנה המשותף - ניחשתם נכון - כשאני בכלל לא נהנה.
היא מאוהבת בלראות אותי מקלל את הרגע שגמרתי כשהיא מזיזה לי את היד, בלראות אותי מתחנן שהיא לא תזיז אותה ויורד יותר נמוך ונהיה יותר עלוב במטרה למנוע.
היא אוהבת כשיש לי קרי-לילה, זה מעצים את העובדה שאני גומר רק בדרכים עלובות ומבדרות עבורה.
היא כנראה כל כך אוהבת את זה שהיא אמרה לי לכתוב על זה...
כנראה כדי שגם אתם תדעו שגבר שפעם היה גומר מתי שמתחשק לו ואיך שמתחשק לו, היום מתחנן בשביל רשות, נדחה, לא גומר או נוגע על דעת עצמו עד לרמה של קרי לילה. זה קרה לי פעם בצבא אחרי שלא גמרתי שבועיים, ופעמיים במהלך הקשר שלנו.
חשוב לה שאכתוב את זה שחור על גבי לבן, שיהדהד לי כמה שזה עלוב, מגוחך, קטן.
כבר כמה ימים שהחשק המיני שלי לא היה בשיאו בגלל לחץ בעבודה ועניינים אישיים, נכנסתי למיטה עם החרמנות הרגילה שאיתה אני נכנס למיטה. לא הכי נעים לספר, אבל מאז שנלקחה לי הזכות לגעת או לענג את עצמי (ביחד עם המרחב הפרטי שלי שהיום היא מתבדחת על קיומו) כשאנחנו לא ישנים יחד לפעמים אני עושה חור במיטה עד שאני נרדם.
היא הפתיעה אותי. אני אוהב כשהיא קונה לי מתנות כשהן בעצם מתנות בשבילה. אבל הפעם היא לקחה את זה צעד אחד קדימה וקנתה לי רצועה לזין שכתוב על הידית שלה "xxx's pet", וכמובן קערת אוכל גדולה לכלבים עם החריטה "CRANK". היא הלכה להשתין עם הקערה, אמרה לי לחכות ליד הדלת במצב "ארצה" (זה אומר ידיים ורגליים על הרצפה), ויצאה שבידה הקערה, הניחה אותה ממולי וכופפה אותי עם הרגל לבפנים.
היא נתנה לי לטעום את השתן שלה מהקערה, ונתנה לי לשתות את הכל בזמן שהיא מצחצחת שיניים ממש לידי. מחכה שאני אסיים. מדי פעם צוחקת שזה לא פשוט לי. לאחר מכן ביקשה ממני לעמוד, ולהביט בה כשהפנים שלי מלאות בשתן שלה. ידעתי שלא אצליח להסתכל. לא תארתי לעצמי שהפעם הבאה שאגמור יהיה בזמן שאני ישן, לאחר שנרדמתי למחשבות על התמונה בה אני יושב על הברכיים ואוחז בקערה, שותה פיפי, כאילו זה הדבר הכי טעים שהיה לי בפה, לא משאיר טיפה אחריי, לצליל הצחוק שלה מתגלגל.
המתנה שלה היתה הדבר הכי מדהים שיכלתי לקבל, שיכלתי להרגיש. קולר שמתחבר לזין עם הקדשה אישית וקערת אוכל שנחנכה עם הפיפי שלה. היא תחייך כשהיא תקרא אותי מספר שבשבילי זה מספיק.
ועכשיו אני מוצא את עצמי מתנצל מתוך אינסטינקט על שגמרתי ככה סתם מתוך שינה, ולא בדרך עלובה כלשהיא שמזכירה לי את המקום שלי.
עוד משהו שלא חשבתי שאי פעם אעשה.
תודה לך נסיכה.

Lola12 - ?
לפני שנתיים
Sparkit - למה פרצוף עצוב?
לפני שנתיים
מואנה - לא יודעת למה.. אבל עושה צמרמורת לקרוא את זה :)
לפני שנתיים
Snitch - אתה הנשלט עם הכתיבה הכי מחרמנת בכלוב
לפני שנתיים
Noboru Wataya - תקשיב, אתה מדהים והיא מדהימה והפוסט הזה (והאחרים בעמוד הזה) הם בין הדברים הכי יפים שקראתי בחיים שלי ואני פשוט מאחל לכם בהצלחה מכל הלב כי מה שיש פה זה משהו נדיר ויפה ויותר מהכל, אנושי ולא מצועצע. וואו.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י