היום הולדת הכי מושלם שיכול היה להיות לי והוא בזכותך...
התחיל מהמתנות שקיבלתי ממך, וכל אחת נבחרה במיוחד בשבילי. כאילו הכרת אותי מאז ומתמיד.
הציפיה לסוף השבוע היתה מייגעת, כל שניה הרגישה כמו נצח.
סידרתי את הכל, דאגתי שלא יחסר שום דבר והכל תוך מחשבות עליך ועל החיוך שלך כשתראה אותי.
כשהגעת החיבוק שלך היה עוטף ומרגיע.
השיחה שהיתה לנו באותו הלילה ריגשה אותי ,אבל את זה אתה עושה כל פעם מחדש, כל מילה שיוצאת ממך שוברת ומפשירה עוד חלק ממני.
רציתי שתכאיב, ידעתי שאני הולכת להתנסות בשלושת המקלות שתלויים אצלך.
התחיל נעים, הייתי מוכנה להרדם עם המצבטים עלי, אבל שונאת את המקל הגדול!!!
הוא ממש מכאיב וההכרות איתו לא התחילה טוב, עברה בראשי המחשבה להחזיר לך, עד שהבטתי בך וירדתי שוב על ארבע,זה עדיין כאב...
וכל מה שרציתי עכשיו הוא להתכרבל בתוכך ולהתעורר כשאתה ננעץ בתוכי. וזה מה שאני אוהבת בך,אתה קורא אותי ומבין כל תנועה שאני עושה.
התעוררנו לבוקר חמים, כל כך פחדתי שירד גשם וכל התכנונים יהרסו,אבל להפך היום היה לטובתנו.
ושוב הצלחת להמיס עוד חלק ממני בזה שלקחת אותי לספארי, לא זוכרת מתי הייתי שם בפעם האחרונה,אך את הפעם הזו איתך אני בטוח אזכור.
למרות השמש הידיים שלי היו קפואות, וכל פעם דאגת לאחוז לי בהן ולחמם אותן,הרגשתי כאילו רק שנינו קיימים בעולם, אפילו שהיו מלא אנשים סביב.
וכן גם החכמתי זו גירית ולא בואש :)
העיקר שסימנתי טריטוריה.
ומאז כששאלת אם אני שלך ועניתי שכן אני נוגעת באושר
כל יום נוגעת קצת עד שאחבק אותו חזק מספיק בשביל לא לעזוב לעולם...
