לפני 10 שנים. 9 במרץ 2014 בשעה 17:53
הצבעים שעלי הם כמו אור דרך תריסים
מחביאים בתוכם תקווה ליום חדש
עוד יום שבו אני שלך
ללא ספקות וללא תירוצים
הגעתי אליך מוכנה לקבל אותך לתוך העולם שלי
ולהכנס אל שלך
למרות המלחמה העצמית,החוצפה והמרדנות
רקיעות הרגליים וחירוץ הלשון
ככל שהסימנים כהים וחזקים יותר
כך אתה מלמד אותי לראות צבעים אחרת
בהירים יותר אל מול עיניי
צבעי ההסוואה שעל פני אט אט יורדים
ואני יודעת את מקומי תחתיך
מתרפקת על מגעה הקר של ריצפה תחת לחיי
גם המקל השחור נראה כמכחול מושלם ומזמין שתאחוז בו
אמרת שאני "בד קנבס"
וציירת עלי כאב
מחדד את זכרון המהות
הציור ימחק כלא היה
ויצבע שוב בהנפת מכחול
ובאותו רגע ידעתי - אותי לעולם לא תמחוק
תופס את המכחול השחור בידיך הגדולות
ומייצר בי כתמי צבע חדשים
מכניס אוויר ומפייח רוח חיים לתוך גוף חלול נפשית
והציור קם לתחייה... 
