חלצת את נעליי וקראת לי מלכה.
"אני? אני מלכה? באמת?"
מתחילה לשתות, אולי זה יגרום לי להרגיש יותר מלכה.
מניחה ראש על ברכיך,עדיין לא חשה מלכה.
כבר נגמרה הכוס השלישית,מביטה בך בעינים נוצצות ומנשקת את כפות ידיך.
ועדיין אין זכר למלכה...
"תעמדי ישר אל תזוזי!"
אתה מתחיל ללפף סביבי ניילון נצמד
"אבל אני מלכה לא אומרים לי מה לעשות!"
מגניבה אצבע מחוץ לניילון, גורם לי להרגיש משוחררת.
"אל תזוזי!" אני לא זזה...מגיע גליל ניילון שני, והנה אבדה לה תחושת השחרור.
איני יכולה לזוז מילימטר מבלי שאפול.
כל גופי עטוף, צמודת ידיים, רגליים מקובעות והדבר היחיד שנשאר לשליטתי הוא הפה.
חם ונעים לי להיות עטופה כך.
אתה משכיב אותי על השמיכה הורודה שלי. מביא את הצינור השחור ומצליף על החזה.
"שקט!!! מלכות לא צועקות"
אוף איפה הגאג כשצריך אותו...ברקע מתנגנת מוזיקה שאני אוהבת,מתחילה למלמל לעצמי את מילות השיר.
אל תצעקי-לא צועקת.
חשבת שלא הרגשתי כלום בגלל הניילון -הרגשתי-ועדיין מרגישה,הגוף מלא סימנים שחורים.
הבאת סכין לפתוח חור בין רגליי,אני מסתכלת עליך מבועתת מהמחשבה שהסכין תגע בי -טריגר.
השקט נגמר...היסטרית, אני שונאת אותך עכשיו, שונאת שאין לי שליטה על כלום.
אתה מחבק אותי ואני מתחילה להרגע. הסכין חוזרת למטבח.
פותח לי חריץ בניילון,בדיוק מושלם לכוס שלי,אוויר קר נכנס לי בין הרגליים.
מביא את הצעצוע החדש ודוחף לי אותו,נפתחת, מתרחבת ונרטבת בשבילך.
מדהים כמה נוזלים יכולים לצאת מהגוף הזה - "תגמרי!"
כואבת, מסופקת ותשושה תחתיך...
ועכשיו...עכשיו אני מלכה!
מלך שלי, אדון שלי, אהוב שלי תודה על עוד חוויה שתיצרב בזכרוני.
