מתעוררת הבוקר פותחת עיניים לא מבינה איפה אני נמצאת ....
בשנה האחרונה ישנה בשני בתים ....
כל כך הרבה צימרים
מלא בתי מלון
הרבה אכסניות
מאות אוהלים ושקי שינה
מתעוררת מבוהלת ישר מרימה את עצמי
ומתיישבת על הספה,
רואה בחושך שתיי עיניים זוהרות בחושך מסתכלות עליי מרחוק , נבהלת עוד יותר ... ואז היא קופצת עליי הכלבה ...מעיפה אותה ממני ומחפשת אותך ממש לידי שוכב כל כך שליו ורגוע ....
השבועות שלפני החג עייפו אותנו כל כך למצב שכרנו את עצמינו לערב חג בפיג’מות לא מקולחים מסריחים
ובעיקר חרמנים ברמות מטורפות
מבינה שהלך הלילה שתיכננו ....
יושבת ומתחילה לבכות
כל האלכוהול
כל הוויד
כל השלג
שום דבר לא עזר .....נפלנו כמו שני פגרים
יושבת ובוכה
מתוסכלת וחרמנית
עושה עוד כמה ראשים ולוקחת את הכלבה לסיבוב לפנות בוקר ....
מנסה להרגע, להתקרר ...להעביר את החרמנות
חוזרת אלייך ...אתה כבר ער
הפנים שלוות והגרועות שהיו לפני שנייה כבר לא עוד
יושב על הספה גבר
מסתכל עליי , נותן לי הוראה להכין לו קפה ....
שותה ו....
״אחרי שהלך הערב ....בוא נעשה את הבוקר....״
אז הדמעות ההם נעלמו
מגיעות אחרות
של התרגשות ,
של כאב
פנימי וחיצוני
ובעיקר מגיעה הבנה
שבעצם לא משנה איפה אני מתעוררת
ולא משנה איפה אני ישנה כל עוד אני ישנה לידך
אתה העוגן הביטחון שלי ....גם כשלפעמים אני שוכחת
אתה המורה שלי
אתה האבא שלי
אתה האדון שלי
אתה הבן זוג שלי
ואני ? אני שלך ! כולי
בנפש מתוך מעמקי נשמתי
ובגוף ....ללא גבולות ...
וזה מה שמחכה לי בבית ........(תמונות בהמשך;)....אם אשרוד את זה.....)