זו בערך ההרגשה
זו בערך ההרגשה
אנחנו תמיד מתחילות מהרגליים.
ואז עברנו לידיים. סיימנו ואני נזכרת שאני רוצה לק מט היום. נופל לי האסימון ששכחתי את זה כשעשינו רגליים.
לשתינו לא היה כוח לטפל בזה.
תגובת השולט שלי? "אל תסתכלי למטה".
תגובת השולט שלי #2:
"מאחל שמישהו יעשה פוט פטיש ללק הזה"
🥰
שגם אחרי הרבה זמן ביחד, עדיין יש חוויות "פעם ראשונה" 🥰
לג'ל הבא שלי...
משהו קיצי.
בסיום אחד הסשנים שלי בשבועות האחרונים, הסתכלתי על הלק ברגליים וחשבתי לעצמי כמה מבוזבז זה שאני לא דוחפת למישהו את הרגל לפה.
עוד 5 דק' אנחנו נפגשים ואני אומרת לך שחיפשתי מאיפה להזמין סושי כי בא לי. אתה מגיע ויש שקית סושי ביד שלך שקנית עוד לפני שאמרתי, כדי שיהיה לנו לנשנש יחד.
אנחנו נפגשים ושכחתי לקנות משהו שהבטחתי שאקנה. אתה יודע את זה ובזמן שהתעכבתי בישיבה כבר קנית והבאת לי כשנפגשנו.
אתה מדבר איתי מבית הקפה ונותן לי לבחור מה תאכל. זה משעשע אותי כי אני יודעת שאם אני אגיד על זה משהו אתה תעקוץ אותי והמחשבה עושה לי רצון שתיתן בי ביס.
אני מופתעת מהדברים הקטנים האלה שמחממים לי את הלב כל פעם מחדש וכל כך לא מובנים מאליהם.
תודה שאתה בחיים שלי ללמד אותי שזה קיים וכמה כיף זה לחוות את זה. שמגיע לי לחוות את זה ולרצות את זה. בזכותך אני אדע לחפש את זה בזוגיות העתידית שלי. את זה ועוד הרבה דברים אחרים.
תמיד הייתי בצד שנותן ונשאר בחסר. איתך אני מרגישה שאני מקבלת כל כך הרבה כל הזמן. לדעת שזה קיים ואפשרי נותן לי תקווה גדולה מאוד להמשך ❤️❤️
כשכולם רואים מה את שווה, ואת יודעת את זה בראש אבל לא מרגישה את זה בכלל..
עייפה.
מזג האוויר.
הסטרס.
הגעגוע.
המשימות על הראש.
ועכשיו חצי חולה, עם כדורים מתחילת סחוניית הזוועה אתמול, ואמורה לגרור את עצמי החוצה. ואפילו לחייך.
בא לי לישון.
כמה מפתה זה לברוח אל ה"פתרון" הקל שלא באמת פותר שום דבר
אז כזאת
מישהי אמרה לי שזה מזכיר לה שירותים במטוס. מה דעתכם?