|
|
|
גם בשבוע
גם בעבודה
היו רגעים שהרגשתי קרובה מדי להתפרק
שהרגשתי שנחנקת
כל כך הרבה דברים רצים לי בראש
חרדה ורגשות שמכאיבים לי בגוף
שונאת לסיים דברים מכוער
לא משנה מה או מול מי
ובאמת מזל שהאנשים שהכרתי ממש נחמדים
שיש פוטנציאל שהעבודה אולי תהיה קצת מעניינת לפחות לתקופה של הלמידה
שהיום הזה עבר בזכותם בסדר, בשיחה וחברה טובה
שהחברות המהממות היו זמינות עבורי לשתף
כי אחרת הייתי קורסת
והצלחתי שלא
הרבה מילים על הרבה דברים. על זה שפעם ראשונה בחיים אני מנסה לעבד רגשות ולא להקהות אותם עם פאק-באדי או כדורים. על דברים אחרים של עבודה עצמית ועל זה שאף פעם לא רציתי או ניסיתי להסתיר מי שאני בפנים, על כל השריטות. על זה שהרגשתי פגמים מועצמים - הם תמיד היו חיצוניים, ובעצם בעקיפין גם פנימיים - "לתקן" אותם או להשלים איתם זו אהבה עצמית. על דברים שניסיתי לשלוט בהם שלא בשליטתי ודברים שמהפחד הרחקתי. על הפחדים עצמם ועל זה שהפחד בסוף מגשים את עצמו. על רגשות בכלל. על דברים שעושה ורוצה שלא. על הורדת הילוך בחיים כדי להתאפס. על בלבול והשלמה וחוזר חלילה.
וגם על בושה ואשמה.
כנראה שהמחברת תספוג עוד קצת דיו הסופ"ש.
שבת שלום.
