אי(נ)שם

חזר לי החשק לצייר. כבר כמה שבועות שזה התבשל, ולקח לי זמן למצוא מה בא לי לצייר. סה"כ מרוצה מהתוצאה (לינק לגלריה)

והכישרון שלי למחוק לעצמי את כל הגלריה מה איתו 😩

איזה כיף זה סופ"ש

מכירים את זה שאחרי שגבר גומר אז (לרוב) אין לו כוח יותר לכלום וכל אזכור של משהו מיני ייענה בסיבוב על הצד ונחירה להוכחת עייפותו?

זוט עני. חוץ מהקטע של הגבר, כמובן. 

היה לי קצת שקט בראש. שקט מזוייף. כזה שאני מחליטה להדחיק משימות ולראות האנטומיה של גריי מ14:00 עד 2:00, ולשחק בטלפון במקביל. 

הבעיה בשקט המזוייף היא שבאיזשהו שלב צריך לכבות את הטלוויזיה ואז הדברים חוזרים ואיבדת בזמן הזה 12 שעות לעשות אותם. 

אם נסעתם היום בכביש וראיתם מישהי עושה "גלים" עם הגוף תוך כדי נהיגה וזגזוג - יש מצב שזה בגלל זה

כתבתי את זה לחברה.
האמנתי ולא האמנתי למילים של עצמי.
אבל זה נכון.
הם תמיד חוזרים. טוב נו, כמעט תמיד. 95% זה כבר מובהק מספיק. 
מילא אלה שהיה איתם סקס ממש טוב או חיבור וכו', הגיוני שיחזרו. אבל לפעמים יש כאלה שבאמת אני לא מבינה באיזה סרט הם חיים שהם מנסים להשתחל לי בחזרה לחיים או למקומות שהשמש לא זורחת עליהם.