לאחרונה אני מחפשת כיוון. עלו כמה רעיונות ויש בי רצון להתחיל משהו חדש. מצד שני יש דיכאון שמוריד אותי למטה כבר חודשיים +.
משתדלת להחזיק בתוך המאבק הזה שרק אדם שחווה דיכאון יכיר. מאבק שקוף, כי כל כך הרבה פעמים מצליחים לשחק כלפי חוץ כאילו הכל בסדר - בעבודה, מול המשפחה וכד'. אולי אם גרים עם המשפחה הם ישימו לב וגם אז לא בטוח. אני לא חושבת שההורים שלי יודעים מה רמות הדיכאון שהגעתי אליהן בחיי.
כבר הספקתי לעשות הרבה נזק בחודשיים האלה ועכשיו מנסה במקביל למאבק בעצמי לבנות את הדברים מחדש. זה לא פשוט, וזה הזוי כי כמה "קל" היה להרוס.
אני חושבת שאני מתחילה לכוונן את עצמי לדרך שידעתי שאני אגיע אליה אבל חשבתי שזה יהיה בשלב מאוחר יותר בחיים. הסקרנות שלי נמצאת במקום אחר.
במקביל, מבקשת לי זוגיות. אחת טובה כזאת שתשאיר לי מקום להתפתח ולגדול.
אני אוהבת אותך ותודה עליך ועל זה שאתה פה ובחיים שלי ❤️