בשיחה ממתינה..

בשעת לילה מאוחרת אנחנו מגיעים למפעל לעיבוד בשר. 

את נכנסת עם כיסוי על העיניים ואני מוביל אותך לאיזור המקררים..

המפעל שקט,חשוך,קר ומסריח. 

את לוחשת לי שאת חוששת ואני מנסה להרגיע במילים שקטות,את עומדת עם הגב למקרר ואני קושר את הידיים שלך לידית של אחד המקררים הגדולים האלו של הבשר ואז אני ממש מרגיש שאת מתחילה לרעוד..

באת עם שמלה,חשבת שנלך לאיזה בית קפה או משהו סולידי..

אני יורק לך על הפנים ויד אחת שלי חושפת את שדייך מהשמלה..

את מנסה לזוז ולא מצליחה,את מוזיזה את הראש מצד לצד ואז אני מביא לך סטירה. 

אני מביט בפטמות שלך,הן זקורות,קשות וזקוקות לטיפול. 

אני מתחיל לסובב את הפטמות בחזקה עם האצבעות ואז מתחיל לנשוך. 

את מתחילה ליילל ולהשמיע אנחות חזקות ואז אני נושך יותר חזק וצועק את שמך(זונה)!

את צורחת״כן,זאת אני הזונה שלך!״

אני מרים לך רגל אחת באוויר כדי שתהיה לי זוית לתחת שלך ואז יורק לך לפי הטבעת..

אני מתחיל להחדיר לך אצבע לתחת..ואז שתיים ואז שלוש. 

את צועקת,חזקקקק...

אני מתגרה יותר ומתחיל להצמיד את הזין שלי לפי הטבעת שלך,את כבר פוחדת ממה שהולך לקרות ולפני שאת  מסוגלת להוציא מילה אני מתחיל לזיין אותך בתחת,עמוק...חזק..

היד שלי מושכת לך בשיער,הגוף שלך מקופל אבל אותך מעניין רק להעיז,להתמכר ולהזדיין. 

בכל דפיקה ודפיקה ראית את המוות מול העיניים,הכאב החוסר אונים והכניעה שלך גורמים לי להאיץ את הקצב ולהגיע כמעט לגמירה. 

אני משחרר לך את החבל,מוריד אותך עם הפנים לכיוון הזין שלי וגומר לך בתוך הפה. 

את לא מוותרת על אף טיפה וממשיכה לינוק את מיצי החרמנות שלי ושלך. 

לפני היציאה אני מדליק את האורות במפעל את מביטה סביבך,מופתעת,מחייכת ופשוט מחבקת אותי.