XPRMENTAL

‏יֵשׁ אֶת אֵלּוּ שֶׁלֹּא הוֹלֵם אוֹתָם לַחְשֹׁב.

חֲלוֹמוֹת הֵם מָה שֶׁמִּמֶּנּוּ אָנוּ מְקִיצִים.

רְאֵה אֶת צְעִירֶיךָ לוֹחֲמִים

רְאֵה אֶת עַלְמוֹתֶיךָ בֹּוֹכִיוֹת

רְאֵה אֶת הַצְּעִירִים מֵתִים

כֵּן, כְּמוֹ תָּמִיד

רְאֵה אֶת הַשִּׂנְאָה שֶׁאָנוּ מְלַבִּים

רְאֵה אֶת הַפַּחַד שֶׁאָנוּ צוֹרְכִים

רְאֵה אֶת הַחַיִּים שֶׁאָנוּ מַתְעִים

כֵּן, כְּמוֹ תָּמִיד

וּבִשְׁעַת סְעָרָה, בִּתְקֹף אוֹתִי מִזְגִּי הָרַע,
אֶת חַלּוֹנִי אָז אֶפְתַּח, עָלָיו אֶרְכַּב בִּדְהָרָה אֶל הַשָּׁמַיִם.

וּכְשֶׁאַגִּיעַ אֶצְחַק עַל פַּס שֶׁל אוֹר צָהֹב וְדַק,
אֲנִי נִצַּחְתִּי בַּמִּשְׂחָק, אֲנִי נִמְצֵאת עַכְשָׁו עָמֹק בְּתוֹךְ הַמַּיִם.

לֹא מַרְגִּישָׁה שׁוֹנֶה.

‏כֻּלָּם מְרַחֲמִים עַל הַמֵּתִים. אַף אֶחָד לֹא מְרַחֵם עַל הַחַיִּים.

וּכְתֹבֶת קְצָרָה מְרַאֲשׁוֹתָיו, חֲרוּתָה בְּיַד לֹא אָמָּן,
תָּעִיד עָלָיו נֶאֱמָנָה: “פ. נ. אִישׁ תָּם וְיָשָׁר”.

לֹא שַׁרְתִּי לָךְ אַרְצִי,

וְלֹא פֵּאַרְתִּי שְׁמֵךְ

בַּעֲלִילוֹת גְּבוּרָה

בִּשְׁלַל קְרָבוֹת.

רַק עֵץ יָדַי נָטְעוּ

חוֹפֵי יַרְדֵּן שׁוֹקְטִים,

רַק שְׁבִיל כָּבְשׁוּ רַגְלַי

עַל פְּנֵי שָׂדוֹת.

אָכֵן דַּלָּה מְאֹד,

יָדַעְתִּי זֹאת, הָאֵם,

אָכֵן דַּלָּה מְאֹד

מִנְחַת בִּתֵּךְ.

רַק קוֹל תְּרוּעַת הַגִּיל

בְּיוֹם יִגַּהּ הָאוֹר,

רַק בְּכִי בַּמִּסְתָּרִים

עֲלֵי עָנְיֵךְ.

Inter arma enim silent leges

אֲחַכֶּה לָךְ

כַּבִּי אֶת כָּל אוֹרוֹת עִירֵךְ

וּבוֹאִי אֶל הַפִּנָּה שֶׁלָּנוּ

בֵּין סְדִינִים צָחִים וּלְבָנִים

אֲחַכֶּה לָךְ

אִסְפִי אוֹתִי אֶל תּוֹךְ תּוֹכֵךְ

הַרְחֵק בָּעֲרָפֶל שֶׁלָּנוּ

בֵּין עָשָׁן אָדֹם וַעֲנָנִים