XPRMENTAL

‏לֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה זְמַן נְבַלֶּה בְּיַחַד, בָּרֶגַע שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת הֲכִי בָּא לִי עָלֶיהָ.

‏"תְּנִי לִי לְהִתְעוֹרֵר" בִּקַּשְׁתִּי מֵהָרוֹכֶבֶת עָלַי.
"אַתָּה אָשֵׁם שֶׁאַתָּה קָם עִם זִקְפַּת בֹּקֶר!" עָנְתָה.

‏"תַּעֲשֶׂה בִּי מָה שֶׁתִּרְצֶה" הוּא הַמִּשְׁפָּט שֶׁמַּפְחִיד אוֹתִי יוֹתֵר מִכֹּל.

‏דֵּעוֹתֶיךָ אֵינָן חֲשׁוּבוֹת לִי.

‏הַשֵּׂעָר שֶׁלָּךְ יָפֶה הַלַּיְלָה. אָטוֹמִי!

‏מוֹצֵא אֵרוֹטִיקָה בְּכָל תְּנוּעָה שֶׁלָּהּ.

‏הִיא נִשְׁאֶרֶת לָלוּן רַק עַל מְנַת לְהִתְעוֹרֵר עַל זִקְפַּת הַבֹּקֶר שֶׁלִּי. אֲנִי מַרְוִיחַ אוֹתָהּ עַל זִקְפַּת הַבֹּקֶר שֶׁלִּי. וְקָפֶה.