לפני 11 שנים. 30 במרץ 2013 בשעה 7:14
אתה.... אתה מומחה בזה!
יושב ומקטר איך יכולת לנהוג אחרת,
איך היית חייב להרוס הכל במו ידיך.
אבל הבדיחה הכי גדולה היא שזה כל מה שאתה יודע לעשות!
רואה הכל מתרחש מול עיניך, ולמרות זאת בוחר
להמשיך לשבת בחיבוק ידיים.
להמשיך לתת לאופי המחורבן שלך לנצח אותך
להמשיך להתנהג כמו ילד קטן שלא לוקח אחריות על מעשיו
(כן, כן, מעשיו! שום דבר לא סתם "קורה" לך)
ולטעון שאי אפשר היה אחרת.
מבאס לדעת שלמרות הכל ואחרי הכל,
זוהי בעצם בחירתך. גם לשבת בחיבוק ידיים זו בחירה.
עלובה, אך בחירה.
אז בסוף אל תבכה איך יכולת לעשות הכל אחרת.
להיות גבר זה לא רק להגיע לגיל מסויים.
לך יש עוד דרך ארוכה
