פשוט אני

לראשונה בחיי יצא לי הערב לקבל טיפול רפלקסולוגי.

עכשיו, זה נשמע פשוט נכון? אז זהו, שלא.

הנסיבות בהן ניתן הטיפול היו, איך לומר בדיוק, לא שגרתיות.

די אם אספר שבמסגרת הטיפול אפילו נרדמתי, ולבושתי הרבה גם נחרתי.

האוירה במקום הטיפול היתה רוחניקית לגמרי, היה גם מעגל אנשים שעסקו באהבתם לעולם, לטבע, לבריאה ואלה לאלה. (אגב, אם כבר לנחור, אז רק במקום כזה, שמתהדר בהכלה ואהבה ללא תנאי).

אז למה אני מספרת את כל זה? ובכן-

אולי זה רק הראש הסוטה שלי, אבל לאורך כל הטיפול (טוב, נתפשר על החלק שבו הייתי עדיין ערה ובהכרה), לא חדלו מחשבות מלוכלכות לטמא את המעמד כולו. מה שהעסיק א-ו-ת-י היה כמה עונג מפיק ה-ו-א מהמגע הזה ברגלי ולמה שמישהו בכלל יבחר להתעסק בכפות רגליים של אחרים (אחרות!) אם אין לו פטיש לכפות רגליים! 

זהו. זה הכל.