בשבוע הקודם הגעתי לחמישי .
שיש התחיל יפה טיול מהמם ושמש יפה .
ממשיך בהעלאת זכרונות עם חברים ממחזור הגיוס כן לפני המון שנים לפני 18 שנים חלקם לא ראיתי עד אותו שישי.
ובשבת ...למה שימשיך להיות כיף בצורה כואבת ומאכזבת שלא יכלתי לעשות כלום אלא להיות לצד חבר לחבק אותו בכאבו ולהיות לידו ברגעים קשים וכן זה חבר מהצבא שחלקנו אותו אוהל קטן בשדאות ..לא יודע מי מכם יודע מה זה חבר אמת ..
ולא יודע הסופש הזה חסר לי משהו .חשבתי על משהו.התגעגעתי למשהו למישהי
אבל השלמתי עם זה כי מה שעושה לה טוב עושה גם לי
ושוב ראשון שביזות יום א
רבק ישיבה כל כך מוקדם בנסיעה של 3 שעות ומה עוד פקקים ונהגים מטורפים .נרדמים .מתאפרות.עושות גבות במהירות 140.
אבל בכל מקרה שמח בחלקי
יש איזה מישהי שיודעת להרים לי את המצב הרוח
ואגב מדי פעם לדרבן אותי לכתוב.
מה שבטוח אל תדאגי גם עלייך אני אכתוב ורבות
הבטחה פומבית .