היא אישה מדהימה. חזקה ודומיננטית. אחת כזאת שיודעת מה היא רוצה ומה טוב לה. יש הרבה אנשים, בעולם שיודעים איך אפשר להשיג את מה שהם רוצים. מה שמיוחד בה זה שלא רק שהיא יודעת איך היא יכולה להשיג את מה שהיא רוצה, היא גם פעלה כדי להשיג את זה.
ככה היא, מיוחדת.
היום היה יום מפגש. מהימים שאני זוכה להרגיש את החום שלה. לגעת בעור החלק שלה. להרגיש את הגוף שלה מתמתח לפני האורגזמה והכי טוב זה לראות את החיוך שלה רגע אחרי. אין כמו החיוך שלה. לא משנה מה, הוא תמיד מרגיע. לא משנה איך הרגשתי לפני רגע וכמה החיים עצמם השפיעו שהייתי צריך להכריח את עצמי ולפעול נגד התנגדות הגוף שלי והעייפות כדי לרצות אותה, ברגע אחרי, כשראיתי את החיוך הזה. תמיד נמסתי וידעתי שזה היה שווה את זה.
כשהיא מרגישה שהשקעתי זה היה מזכה אותי באורגזמה משלי.
אומנם היא מתפעלת אותי באמצעות שליטה על האורגזמה. אבל אני נשאר בגלל שהיא מי שהיא. לא בגלל ההרגשה של להיות לרגלי אישה. אלא בגלל ההרגשה של להיות לרגליה שלה.
אני שוכב על הגב. ידיים צמודות לצדדים. אסור לזוז. היא על הצד מחובקת אליי כשהרגל שלה מכסה את הרגל שלי וזזה לאורכה. מעבירה את קצות האצבע והאגודל לאורך הזין שלי שעומד כמו טיל ופשוט מחייכת. יודעת שאני מת לגמור. מת להרגיש יותר. התסכול.... עבר כל כך הרבה זמן!
"תוותר על האורגזמה היום אם זה יגרום לי לחייך?" היא שאלה.
ואני... אני כל כך מגורה. כל כך רוצה לגמור. אבל לוקח נשימה עמוקה. ועוד אחת.נלחם ביני לבין עצמי ברצון המיידי שלי לאורגזמה והרצון שלי לרצות אותה. היא מפסיקה את התנועה ורק ממשיכה לגעת עם קצות האצבעות. מסתכלת לי בעיניים עם חיוך מרושע. רואה את המלחמה שמתנהלת בתוך מוחי. היא תופסת לי את הכיפה של הזין ןלשה אותה בעדינות בין שתי האצבעות. יודעת במה אני רוצה לבחור אבל מקשה עליי עוד יותר לעשות את הבחירה הנכונה. אני לוקח עוד נשימה ממש עמוקה, מנסה לרכז את הפוקוס שלי במח ולא במגע שלה ומצליח סוף סוף להשחיל את התשובה. "כן, אני מוותר על האורגזמה בשביל שתחייכי"
כמעט מיידית האצבעות שלה משחררות את האחיזה מהזין שלי. הוא עומד כמו טיל והמח ישר מרגיש את חוסר המגע ומתחעל לצעוק כליי "זה היה כל כך קרוב!! למה???!!?" ולא רק שאני לא גומר, אני כל כך מתוסכל שרק היא נהנית מהרגע. היא מחייכת. ממש. אבל אני עוצם עיניים ומשליך ראש אחורה. יודע שבחרתי נכון אבל עדיין מקלל את עצמי על הבחירה.
זה לא תמיד היה ככה. היא הראתה לי את הדרך. היא לימדה אותי שיותר טוב לי כשטוב לה. היא הראתה שכשאני שולט בעצמי ושם את הצרכים שלה לפני הצרכים שלי, זה הופך אותי לחזק יותר והופך את מה שהיא נותנת לי ליקר יותר. פתאום אורגזמה היא לא עוד אורגזמה. יש לה משמעות והיא טובה יותר.
"אתה באמת תעשה הכל בשבילי אהה?" היא שאלה.
אני סומך עליה. היא יודעת את הגבולות שלי והיא לא תעבור אותם.
"כן" אני עונה. "ברור"
"יופי. כי אני רוצה שתמצוץ בשבילי זין"
העיניים של נפערות מאימה. בוהות בה, בזמן שהמח מנסה להבמן אם הוא עיבד נכון את המילים שהיא אמרה.
"מה??" אני שואל בחצי צעקה כדי להמות בטוח ששמעתי נכון.
אני יודע למה היא התכוונה אבל מקווה שהיא תסביר שהיא מתכוונת לזין מסיליקון.
"אני רוצה להביא גבר נוסף ושתמצוץ לו את הזין"
אני מתחיל להרגיש לחץ בחזה. רעד בידיים.
היא אמרה לי כבר בהתחלה שזאת ה-פנטזיה שלה. אבל אני לא נמשך לגברים. הרעיון של עוד גבר תמיד גרם לי לאי נוחות. אבל היא דיברה על הפנטזיה בכזאת התלהבות שלא יכולתי לאכזב אותה ולהגיד לה שזה גבול.
"אני פחות בעניין" עניתי. דרך רכה שלא אומרת לה לא אבל אולי תוריד אותה מהרעיון.
"לא בעניין זה לא גבול" היא אמרה.
מבין לאן הכנסתי את עצמי אבל עדיין מחפש מוצא. "לא, אבל זה לא לעכשיו"
ועכשיו כל השיחה הזאת צפה ורצה בראש בזמן שהיא מחכה לתגובה. אני מריץ בראש תסריטים איך הייתי צריך לשנות את השיחה ההיא ואיך אני ממשיך את השיחה הנוכחית. וכל הזמן הזה המבט אחוז האימה שלי בוהה בה. והיא, היא לא לוחצת. היא רואה דרך העיניים שלי שהמח משתולל ופשוט מביטה חזרה עם חיוך 'קטן ומחכה לתגובה.
אחרי כמה רגעים המח מתחיל לעכל. מתחיל להבין שאין מוצא ובסוף מתחיל לקבל את הגזירה. אך עדיין לא מסוגל להוציא מילה. אבל היא רואה הכל דרך העיניים שלי. מבינה.
"שתיקה היא מבחינתי הסכמה" היא אומרת. ואני... אני לא רוצה ולא רוצה להגיד לא. ואני מבין שהסכמה בשתיקה זאת הדרך שלה להקל עליי. כי כמה שקשה לי להגיד כן וכמה שקל לי להגיד לא, בחרתי בשתיקה. דרך נפלאה לתת לי לבחור בלי להגיד לעצמי שאני הסכמתי ואני רציתי.
עוברות כמה שניות והיא דופקת חיוך גדול. "יופי" היא אומרת. נותנת לי נשיקה בלחי ומסתובבת לצד השני.
"ושלא תעז לגעת בו" היא זורקת לפני שהיא עוצמת עיניים.
היא אומנם עם הגב אליי אבל אני ממש מסוגל לשמוע את החיוך המרושע שלה.
אז גם אני מחייך.