לפני 11 שנים. 13 בדצמבר 2012 בשעה 21:05
איש. איש. איש
הרגש שבך. הגוף שלך. התשוקה שלך. הערצה שלך. הכוח שלך. התחכום שהיה בעניים. החוזק שהיה בידיים. והראש הצלול והחד שהשתלב עם השקט האלוהי שיצרנו..
כל אלו גרמו לי לרצות. להיות. כל רגע בו הייתי. איתך. ולהשתוקק לעוד..
זה נמשך ימים ספורים, ד שהבנה דקה החלה להבליח, ואיך אותה הבנה דקה הפכה למגדל גדול. ממש כמו מגדל בבל שהחל להיבנות..
אט אט.. שפות שונות לנו. עולמות שונים. גבר ואישה שנמלטו מההמון. אבל מתקשים לדבר באותה שפה.. וניסינו.. מאוד..
עד שנחרב המגדל ולא נשאר ממנו זכר.
(בימים של פורענות- כסל"ו תשע"ג).