מוניק Monique

&list=AL94UKMTqg-9AYGNJc_UpyERlaiFgX1OwW

כשהגעת נורא שמחת

לראות פנים יפות

גוף דק

אישה שנראת כמו שנשמעת

שמחת מאוד

גם אני שמחתי

לראות עיניים פקוחות 

ולחבר עיניים לקול שהיה בראשי

כשניסית לנשק אותי לא ממש היה בא לי

גם כשהייתי שתויה קלות

גם כשהייתי ממוסטלת לחלוטין

עדיין לא היה בא לי

רציתי רק להיזרק על המיטה

לשמוע מוזיקה ולצלול לעולם אחר

שמחתי שאתה שם מחבק אותי

עוטף מאחור

היית לא רגוע

הרגשתי את חוסר השקט שלך, ואת התזזת שקיבלת

שעה שישבני נגע בברכייך והתחמם באזור חלצייך

הייתי עם בגדים

דקים

שמלה קצרה דקה זרוקה על גוף

ואתה בתחתונים דקים שחורים

וחושך

והאף כל כך קר, נכנסת יותר פנימה. נדבקת אלייך יותר

ואתה עדיין.. לא שקט

זה הכעיס אותי. שאתה לא מצליח לשלוט ברוח שלך.

שאם אמרתי לא, אתה ממשיך ומנסה, ודוחף את עצמך.

זה הרגיז אותי מאוד. ואז החלטתי שאולי אהיה טובה,

אמרתי שזה לא יקרה, שלא תחדור אליי בערב הזה. 

וחבל שסתם תתעייף מהמאמץ. 

ואז נירגעת, כמעט, עטפת אותי ושקענו יחד לשינה הזויה.

התעוררנו בחמש לפנות בוקר, המוזיקה מתנגנת, אתה בכל רגע זז,

זה שיגע אותי. מה יש לך לזוז כל כך, ובכל תזוזה כזו החום בורח מהשמיכה

ואני מתעוררת. איש.. תנוח.. שים ראשך ותירדם. הבנתי שזה בגלל

המוזיקה, אווירת הסאטלה הזו שמשאירה אותנו עם עין אחת פקוחה,

ועם חרמנות שמהדהדת למטה ומבקשת פורקן. כיביתי את הליסט מיוטיוב, והלכנו לישון.

הקימה הגיעה יחד, משהו כמו 1140 יום שבת..נשארנו במיטה עד 1300

ב1300 כבר נמאס לי מנסיונות ה-לחדור אליי, ואז אמרתי שוב:" מותק.. גם היום 

זה לא יקרה.. הפסק לנסות". הפסקת. קמת להכין לנו קפה, הסתדרת בעצמך 

במטבח הזר- הוצאת את הסוכר והקפה מהמקרר, והכנת לי קפה כמעט כמו שאני אוהבת.

הדלקתי סיגריה, ונזכרתי שיש מאפים של בוקר. קמתי לחמם לנו קוראסון וגבינית,

וכשחזרתי משום מקום הרגשתי כאב בגב התחתון. תנוחה לא נכונה, או אולי הקור.

הוצאתי מהארון משחה הומאופטית וביקשתי ממך למרוח לי את האזור.

כל כך כאב לי באותו רגע.. לא ממש הבנתי מאיפה זה בא. 

נשכבתי על הבטן, זרוקה על המיטה באלכסון, רגליים מבצבצות מהמיטה.. תנוחה כזו

של רגע אני מתמרחת וקמה. תנוחה לא נוחה במיוחד. ואתה.. לקחת את המשחה

ומרחת אותי. כשראיתי שהעיסוי שלך לא ממש מדגדג לי,

ביקשתי ממך לצאת מתנוחת ה- "איזו סקסית את", כשאתה יושב על ישבני ומעשה את גבי ומותניי,

ובמקום זה ביקשתי שתשב לידי ותניח את כפוך ידייך כשכל כובד הגוף שלך מונח לי על הגב,

וכך בלחיצות של שתיי ידיים, לטייל לי על הגב, לחיצות לחיצות. לאט לאט.

עמוקות עד כדי שנישמתי בכל לחיצה כזו תעצר.

עשית זאת. עשית זאת נהדר. ואז נגעת בשכמות, ובזרועות, ובכפות הרגליים, ושאלת

אם ארצה להתמרח בכל הגוף. אמרתי לא. ובכל זאת המשכת, גם ללא משחה, לעסות את רגליי

וגבי, וצווארי. והמשך עוד.. עד שכל חושיי התעוררו, עד שרציתי את ידייך על גוף הגוף. אז ביקשתי

ממך לכבות את האור, ובינתיים פשטתי את השמלה, ונשכבתי בתנוחה טובה יותר, 

ואז ידייך הגיעו על צוואר, יורדות למטה, ועולות שוב, וגופי מתמסר לתחושה.מבקשת עוד.

מרחת אותי בקרם ריחני ועם רגישות נהדרת התעכבת על כל אזור ואזור.

גופי אט אט החל להתרומם וראשך מצאה את מקומו שם פנימה, וגופי מאפשר זאת, ולשונך גם הגיעה..

וכך דקות ארוכות, שכובה על הבטן, עם ריח כל כך טוב, ומתמסרת ללשון שלך שמענגת אותי. 

בחנתי אז עד כמה אתה מסור לי. עד כמה. ואתה המשכת, המשכת באהבה יתרה, ובסבלנות אין קץ,

לוגם עוד.. מבקש הכל.. לא מפסיק..ואחרי שהתרצתי מהסבלנות ביקשתי ממך להתפשט,

ולקחתי מהקרם גוף שהיה מונח לידי איתו עינגת את גופי קודם, ומרחתי על גבך שעה שנשכבת 

עליי. השפתיים שלך היו מונחות על צווארי, ואיך נשמותייך עולות ויורדות, ואיך ציפורניים של אישה ננעצות בבשר,

ואיך הרצון לחדור לאישה עולה בך, עולה על גדותיו, ואז ביקשתי שתגע בעצמך,

אמרתי לך שזה שיא האנטימיות עבורי, אמרתי לך שאין דבר שמרגש אותי יותר מזה, ואת הלשון שלך, והנשימות שלך

תביא לי. כל אחת מהן. ועשית זאת. הבאת את פנייך אליי.. התחלת לגעת בעצמך.. לחוש אותו.. לגעת עוד ממושך יותר.. ותוך כדי כך..

לנשום אותי לראותייך.. להאזין לגניחות השקטות שלי שמבקשות עוד ממך.. ולהרגיש את הלשון שלי לאט על שפתייך.. לאט על לשונך.

ניטרפת מזה.. רצית ממני. רצית לגעת בבשר שלי. רצית אותי. רק אותי. לא לגעת בעצמך. ובכל זאת התעקשתי.

אמרתי לך שרק כך. שאתה לא תחדור, שתשכב על הגב ותתמסר כמוני. שכל כך נעים כך. היחד. האינטימיות המטורפת הזו. 

שתסמוך עליי. ועשית זאת. נשכבת שוב על הגב.. עצמת עיניים. גניחותייך הפכו מהירות יותר, עמוקות יותר.. מרגשות ומחרמנות אותי יותר

רגע לפני שגמרתי אמרתי לך שעכשיו, שעכשיו אתה תבוא ותחדור אליי. קמת, שמת על עצמך גומי, וחדרת אליי, חדרת אליי

ולא ממש הבנת מאיפה זה בא לך, כבר השלמת עם זה שזה לא יקרה, כבר היית רגע אחד לפני שפיכה על יד ימין שלך,

ועכשיו.. עכשיו אתה בתוכי. כי לא ציפית לזה. עכשיו אתה שלי, וגם אם רק לרגע, עכשיו אתה תחדור אליי, כי היית מאופק ואהבת אותי, ללא תנאי, 

וגם אם לא היינו שוכבים בכלל, עדיין היית מחבק עדיין היית רוצה בי, ובאהבה, ובלי כעס, ובלי תנאים. 

 

 

&list=HL1356200325

 

 

לעשות הפלה או להתחתן

זו הייתה האופציה

התחתנו

אהבתי אותה

מאוד

רציתי את הקשר

היא לא

לא כמוני

עמדתי במילה שלי

אפילו בשתי עבודות עבדתי רק כדי שנקיים את עצמנו

היא לא עבדה

למה..

לא מבין את זה

הייתי מגיע הביתה רוצה אוכל

רוצה אישה

רוצה יחס

זה לא היה

אפילו כביסה היא לא עשתה

לא עבדה

לא כלום

מה אני יכול לעשות, תגידי

אהבתי אותה

אבל זה כואב לי לומר "אני אוהבת אותך" ולקבל יריקה בפנים

היא אמרה שרק היא נפגעה

"אני לא מרגישה כלפייך מה שהרגשתי בהתחלה"- היא אמרה לי

אבל אני חשבתי שזה מעבר לאהבה

שמגיעים לשלב שבו הרגש שהיה נעלם ובמקומו מגיע יחד מסוג אחר

הייתי מוכן להתעקש

הייתי מוכן להילחם

אבל היא לא

היה לי חסר..

הרגשתי רעב.. רציתי לגעת ולא היה לי אותה

את מבינה מה אני אומר

יש לך מושג מה זה "גבר רעב"

אפילו זבל מהפח הייתי מוציא ואוכל..

זה המצב שהיא הביאה אותי

חודשים לא שכבנו

ולא הזיז לה

שכבתי עם משהי אחרת

סיפרתי לה, כי אני לא אחד ששומר

וזה לא הזיז לה

לא הזיזה לה הבגידה

לא הזיז לה כלום

רציתי שיזוז

ורק אז הבנתי שהיא איתי כי נח לה

רק אז הבנתי שהיא לא אוהבת אותי

~

 

האהבה שלי שונה מהאהבה שלו

ככ רציתי שיואהב אותי

כמו שאני אוהבת אותו

היו לילות שהייתי יכולה למות בחדר

בוכה

ממש

והוא לא היה ניגש

רגעים בהם שאלתי את עצמי

מי זה הגבר האכזר הזה

מה לי ולו

מי הוא בכלל

מה הוא עבורי

 

 

~

לא רוצה שהילדה תחשוב שאני שונא אותה

"אבא שלה שישנא אותה בגלל אמא שלה"

אין לי כסף כרגע, אין לי כלום, 

אני לא יודע אם להוריד את התמונות לא להוריד

ואם היא תחזור.. מה אז.. 

כרגע אנחנו בתהליכים..

להתגרש אנחנו נתגרש.. מליון אחוז

הילדה והיא.. נמצאות בסוף העולם.. פיזית לא יכול להגיע

אפילו אחרי עבודה אם רוצה לא יכול

אבל, אני לא מוכן להיות נשוי לה

יש לי רף.. רוצה מספיק אהבה

הומלס לאהבה

כמו ילד יתום אני, את מצליחה להבין את זה

לא רוצה את ההרגשה הזו

~

 

אז לקחתי את עצמי

אספתי מזוודה ונסעתי לחבר טוב בת"א

הרגשה נוראית

יום שישי בערב

זורקת את חיי הקודמים רגע לפני נישואים

היינו בדרך

זוכר שהיינו

כמה יפה הייתי אז

אני חושבת שגם היום

אבל היום יש יופי קצת שונה

מחוספס יותר

בריטי משהו.. עם תספורת קצרה

והוא איננו

מי היה בוחר אותו שוב

לא אני

לא שוב

טוב שלא התחתנו

 

~

"הכל עניין של זמן"

להתחתן פעמיים שלוש ולהתגרש

עד שנמצא את המכסה"

 

~

אני אעדיף גרוש

הכי טוב כזה

אחד שחווה

עשה טעה

יודע מה טוב לו

יודע מה טוב לי

 

 

(20/12 שיחה עם חבר טוב בדרך לחיים חדשים)

 

 

 

 

אז אולי כשאהיה בידייך אתאפס

אפסיק לעשות הכל

אניח לך לעשות עבור שנינו

אולי אז אתחיל להרגיש

בין כל הפרצופים שהגיעו והלכו ישארו רק תווים ברורים ומדוייקים של פנייך

הרבה אור יש כרגע

ועשייה מבורכת

אך ברור לי שהעשייה תהיה מבורכת עשרות מונים יחד

ולמה בכלל יש בי את התשוקה הזו ליחד

ומה לעזעזאל אני מחפשת בממלכת החושך

אולי אותך

שלא פוחד מדבר

שלא מתרגש מקצוות

שיודע להיות הכל

זה שמתנהל בכל העולמות

זה שתמיד היה לבד

זה שתמיד הרגיש ראשון. ואחד. ולבד

בדידותם של המספריים הראשוניים, אתה בטח תאמר לי

ואני אחייך..

גם אתה..

ואז נשכב לאחור

נבהה בתקרה

ונעצום עיניים

וננוח

גם אם לא נעשה דבר

גם אם נכבוש יחד את היקום

המנוחה תתחיל יחד

אפשר יהיה להניח ראש לצד לב

ולנוח..

רק הרגש מאפס אותי

עד אז..

סביב השעון איש

בלעדיייך

 

&playnext=1&list=AL94UKMTqg-9Cw2zBulyH4eAKNyswgRdtQ

אתה עובד בעבור מה

בעבור מי

בעבור - ך?

אתה עובד עבורם

אתה עובד עבור האגו הארור הזה

שיוכיח פעם אחר פעם שאתה ראוי

חיוני

מעורר הערצה

אתה עובד- קשה יותר חזק יותר- חיוני יותר

מוסיף כושר. תזונה ראויה. מילים של דעת

וממשיך..

לעבוד. לעבוד. לעבוד

אתה נהנה מזה

כמוני

מאוד

מרגיש חיוני

מרגיש חיי

מרגיש קיים

לעיתים,

מוצא עצמך בלי שמץ של חשק

מגיע למחשב

פוגש אותי

פוגש את מילותיי שמחיות אותך

פוגש את ליבי שזקוק לך

פוגש את רצוני שמתהווה לנוח

תחת ידייך איש..

רק תחת ידייך..

וגם את ידיי אתן..

ואת את כפות רגליי..

וכל גופי יהיה שם

כך גם גופך

שבוי לי

לעד

עובד עבורי

רק בשבילי

אם עדיין לא הפנמת זאת-

אתה

 

האחד מגיע

השני הולך

וכך נחבט ליבי מצד לצד

פעם אלכוהול ופעם רק הפוך

ומבטים יפים של אנשים מעניינים ממול

האחד חוזר

השני שוכח

וכך תוהה ליבי מקצה לקצה

אולי בכל זאת טעיתי כשהחלטתי רחוק

אולי הייתי צריכה לחשוב עוד רגע ולאפשר לאיש להיחלץ לעצמו מסיטואציה של זרות

אבל לא

משחק של שניות

אם קיים אז יורגש במאית השניה

ואם לא,

כל הימים שיעברו, לא יגלו לא טפח ולא טפחיים

~

פגשתי איש

שריגש אותי עד עמקיי נשמתי

סיפרתי לו שיום יבוא ותהיה לי בת

מיה אקרא לה

ואחרוט אות ראשונה של שמה על ידי

מיה כמו מוניק

ואוהב את המיה שלי כמו את חיי

אפילו יותר מהם.

 

האיש נגע באותו ערב במוניק

ותוך שהוא חודר לגופה ונפשה

אמר שהוא מרגיש

קרוב מאי פעם לבשר ונפש

ורוצה איתה הכל

אישה שלו

שותפה שלו

אהובה שלו

~

כמה פיוטי זה

כמה ציורי ומשוגע זה

וכל כך מתאים לי להיות המרחפת שאני

להיות רוח

כל כך מתאים לי להיות האישה הרומנטית שאני

שיודעת שכשיגיע הגבר יזהה את האישה במאית השנייה

יזרוק את כל חייו הקודמים

ויצור איתה חיים חדשים של יחד

במאית שנייה

~

אם יהיה או לא יהיה האיש הזה, אין זה משנה

העיקר שידעה איך מצב כזה יכול להתקיים

מצב בו גבר חד כתער 

גבר שלעולם לא היה מוציא שקר מפיו

זיהה אותה וזרק את כל חייו כלאחר יד

וביקש את חייו איתה

והעריץ אותה מבראשית

ונגע בה כ-בראשית

 

אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד.. 

בסופו של דבר יביא לי את הגבר שלי

שיהיה הרבה ממני ולא פחות ממני

 

נורא רציתי חג חנוכה

שלחתי הודעה לחבר שיבוא ויביא חנוכיה ונדליק ביחד

החבר היה רעב, אמר שיגיע מאוחר יותר

היה לי עצוב

חשבתי איזה מן חבר זה.. ולמה לעזעזאל לא מטריח עצמו עד אליי ועושה לי חג

אבל גם לו יש עניינים משל עצמו, אז הנחתי לו

תרתי בבית

מנסה למצוא פיתרון

חושבת כמה נחמד היה אם הייתה חנוכייה

ואז חשבתי..

על החנוכייה הזו מהגן שהיינו מכינים בלי שום ידע מיוחד

ובלי יותר מדי כלים

חשבתי על זה שיש נרות

והחלתי לחפש קרש, חשבתי להדביק את הנרות על חתיכת עץ

לא מצאתי

ואז נזכרתי באיזו קופסא שקניתי מפזר ריח מללין

קופסא מהודרת ארוכה כזו

זו תהיה החנוכייה שלי

ומי בכלל הבין בעבור מה שמרתי את הקופסא הזו..

הדבקתי נרות

שמתי שירים של חנוכה

הוצאתי מתכון לסופגניות שהפכו אחכ לפנקיקיים

וקראתי לשותף

והזמנתי חבר

ושתינו

וצחקנו

והיה לנו חג

 

חנוכה ראשון בחיי בו עד כה לא ראיתי חנוכייה

חנוכה בלי סביבון אחד

ועם סופגנייה וקפה של בוקר מחבר לעבודה

חג חנוכה

מה זה..

עבור מי זה..

עבורי..

לא ניראה לי

לא מרגישה חג

חוגגת יותר עם אלכוהול וחושך

חוגגת מאוד בלי כל האורות מסביב

למרות שנרות מאוד אוהבת

אבל יש גבול לאווירת הצהלולים שאינננה מנת חלקי

חיים כאלו.. באפור ולבן ושחור

חיים בהם קשה להכניס את אור היקרות של החג והמשפחתיות המאולצת

פשוט קשה..

נעים להיות שקט וחשוך..

נעים להיות לבד

וקצת עצוב..

לא בגלל שאפסיד חלילה את החג

ולא כי רע לי לבד

אלא כי הזמן הזה לא יחזור

ואולי,

רק אולי במבט של עוד כמה שנים מהיום

אי שם בהירהורי ה-בדיעבד שבוודאי יגיעו

אולי אז אסתבר, שהיה נכון אם הייתי מתאמצת

לעשות את הטלפון הקטן למשפחה

או לקנות חנוכייה בסופר ולהדליק נרות בביתי החדש 

מי יודע...