בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מוניק Monique

לפני 11 שנים. 19 בדצמבר 2012 בשעה 21:25

אז אולי כשאהיה בידייך אתאפס

אפסיק לעשות הכל

אניח לך לעשות עבור שנינו

אולי אז אתחיל להרגיש

בין כל הפרצופים שהגיעו והלכו ישארו רק תווים ברורים ומדוייקים של פנייך

הרבה אור יש כרגע

ועשייה מבורכת

אך ברור לי שהעשייה תהיה מבורכת עשרות מונים יחד

ולמה בכלל יש בי את התשוקה הזו ליחד

ומה לעזעזאל אני מחפשת בממלכת החושך

אולי אותך

שלא פוחד מדבר

שלא מתרגש מקצוות

שיודע להיות הכל

זה שמתנהל בכל העולמות

זה שתמיד היה לבד

זה שתמיד הרגיש ראשון. ואחד. ולבד

בדידותם של המספריים הראשוניים, אתה בטח תאמר לי

ואני אחייך..

גם אתה..

ואז נשכב לאחור

נבהה בתקרה

ונעצום עיניים

וננוח

גם אם לא נעשה דבר

גם אם נכבוש יחד את היקום

המנוחה תתחיל יחד

אפשר יהיה להניח ראש לצד לב

ולנוח..

רק הרגש מאפס אותי

עד אז..

סביב השעון איש

בלעדיייך

 

astaro - אהבתי.

מספרים ראשוניים הם לא בודדים בכלל, יש אינסוף מהם. לעומת כל שאר המספרים הם מורכבים רק מעצמם ולא משילובים של אחרים.
לפני 11 שנים
Humanity Rules​(נשלט) - את לא חלום, את מציאות חלומית שתופסת מימדים מפלצתיים של רגש ותשוקה.
מאחל לך שבבוא היום, האחד שלרגלייך יכרע על ברכיו, עד ישותקו וידממו, יחבור אלייך בשבועת אמת. הערך העליון שבחרת בו להניע את החיים.
יש מישהו שהיה רוצה לעצום עיניים ולבהות בשמיים, לתת לרוח ללטף פנים, ידו אוחזת בחוזקה בידך, בטוחים בעוצמת הרגע.
מפנה אלייך מבט מבקש קירבה. כשעינייך מחז(ד)ירות בו מבט של השלמה.
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י