ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מוניק Monique

לפני 12 שנים. 26 ביולי 2012 בשעה 21:10

"אני קורא ועוקב ולומד"- אמר הנשלט

אמר וחייך את דוכסית.

לרגע היה נדמה לה שעם אדון עסקינן,

ושאולי בכלל חשבה, התחלפו היוצרות.

מעניין... לבחון אנושיות טבעית מול זו המזויפת.

מעניין מתי האיש/ה יודע את עצמו

ומתי זה רק תפקיד באוסף של טייקים.


לדוכסית,
לא ממש משנה מה ההגדרה שבחרת
והיא איננה מתייחסת למילים שנכתבות

דוכסית יודעת שקשה למצוא מה שיחדור את ליבה
את קירות מבצרה
את קירות ממלכתה

והרי..
רק לא מזמן,
הכניסה אותו אליה
את האדון היקר
המאסטר היחיד בחייה
וכמה כואבת היא עכשיו
כמה כואבת היא ובתחושה של השמד
רוצה להרוס הכל

והממלכה הזו שהחלה להיבנות
עוד רגע ותעלה באש
הכל יעלה באש
צריחים, גשרים, שדות נטועים של נפש
עוד רגע, והיא תעצור הכל תרד מכס מושבה
ותפרוץ בבכי

כמה אהבה אותו,
כמה אהבה
והוא היה רע אליה
אכזר
שמע רק את עצמו
היה קנאי
והיא..
ניסתה בדברים של טעם
ורוח
והוא...
היה השולט שהוא
האידיוט שהוא
שלא ידע להרפות
ונתן לה למות
נטש את דוכסית
אחרי שהחזיק בנפשה
והחליט לפתוח את היד
ולשחרר אותה

וכעת דוכסית מתחילה לבד..
מתחילה שוב..
להיבנות שוב..
להיות הציפור שהיא
חזקה שהיא
כמו שהיא
באמת אחת
ויחידה

ואין דבר שיכול על האמת הזו
אין דבר שיהרוג אותה

עו''ד רוצה עוד - מקווה שלא תכאבי עוד
הלייק מחמת שני המשפטים האחרונים, כמה חוזק, אהבתי
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י