ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מוניק Monique

לפני 12 שנים. 27 ביולי 2012 בשעה 0:32

בעבור מה הגעת?!

~

והנה,
מבטים
מצטלבים
חודרים-
דרך בשר
דרך סימנים
מאותגרים
חזקים
לעולם לא לתלונן
ידענו עוד בראשית
שחשובה לנו הדרך
וכברור מאליו נשארנו כל אחד בנתיבו
המרחק בין הנתיבים הלך וקטן
יכולנו להרגיש בנוכחות השנייה
אך מעולם לא היינו טיפשים
ידענו שכדי שנהיה אנחנו
עלינו להישאר כל אחד בנתיבו
כל אחד
בגפו
בגופו
ברוחו
לעצמו

~

איש חזק
אישה איתנה
שניהם
זה מול זו
שועטים קדימה
שיערם
עורם
נמשך לאחור מרוח הפרצים
מצליחים מבעד לאותה רוח
להיישיר מבט
חודר,
מצליחים מבעד לאותה פריצות
לגעת
ב- נפש
מבט מאופק
לא חצוף
לא ישיר בבשר
אבל חודר
לא לוחץ
כזה המאפשר לנשום לבד ועדיין-
להזדקק למשב של השני
חודר לנבכי נפש מעצם היותו
ולא משום שביקש לעשות כן
ולא משום שהשתוקק להגדרות

~

וכמה שהשניים יפים-
בסבלנותם
ב-שתיקתם.
וכמה יפה דרכם המקבילה.

~

ואולי..
יושיטו יד,
יד אחת,
ישמרו את גופם לעצמם,
יהיו לעצמם בכאבם בשמחתם
אך,
יד אחת תוכיח
שאת נפשם חיברו יחד
והיו מאז לאגודה אחת,
והיו לנפש אחת
ולא עוד קווים מקבילים
כי אם קווים מקבילים וקו

קו אחד שיחזיק הכל
קו אחד של נפש
קו אחד של אמת
שלנצח יהיה ישר
כזה המאפשר חופש
להיות חד להיות כהה

וככזה יהיה נוכח לנצח




http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D
[url]


&feature=related[url]

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י