סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מוניק Monique

לפני 11 שנים. 13 בינואר 2013 בשעה 13:01

ואיך בכל פעם מתמסרת מחדש

זורקת עצמי לרוח

את גופי ונפשי

מחפשת אותך..

מחפשת את האש

מחפשת את האיש

שיהיה אש

ורוח

ואדמה

ואז..

מבקשת

ללכת

כי לא שלם לי

כי לא נכון לי

כי לא טוב לי

לא כך

ואז מגיע השלב בו יושבת כמו עכשיו

מאזינה למוזיקה שנוגעת

נזכרת ברגעים של תשוקה

ברגעים של חסד

בהם מילים נדבקו למילים

ונפש נדבקה לנפש

היכן אתה איש

למה נפשי לא מניחה לי

 

 

&list=LLaW77Ji_aWI6g89f6M-pXxg
Humanity Rules​(נשלט) - למה את עוטפת את עצמך בחוטי תיל כשאת צריכה להתעטף בכותרות של פרחים?
ואדם.
הוא שם עבורך. מתענה כמוך. מתערטל בבדידותו.
רוצה להתענג איתך על מוסיקת רגש, יחד איתך בתחושת לבדות ביחידת זמן נפרדת. רחוקים. נצמדים. נבדלים. מתקרבים.
מקשיבים לנשימות ברקע הדומם. מבטו ידמיע אותך, ייגע ב-50 שכבות של רגש. ואת ברורה, לעצמך. לנוכחות הנרקמת למשמעות מובנת. והוא קיים. יפה, זוהר, לבן בוהק כמו כוכב מנצנץ. ואת חופשיה. לא מסוייגת. לבחור בו. להחזיק בליבו הטהור. כי רק אחת תשכיל לדעת. לגעת. משתחווה לתחושה הנילווית לך. חושב. עוזב.
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י