קרה לכם פעם שניתקלתם בבחורה שדומה קופי לדמות שאתם מעריצים?
כל החיים אני רואה סדרות אנימה וביום אחד בנווה שאנן החיים שלי השתנו.
סתם סיבוב שגרתי בשוק לוינסקי , החיים בדרום תל אביב די נעימים כשמשלבים מערב ומזרח.
המזרח שלי הוא השוק הצבוע בתרבויות שונות ומעניינות קולינרית ומינית.
כן, נו, מה יותר מחרמן ממנה אקזוטית עם שם מוזר שמוגשת על ידי מלוכסנות קטנטנות שנולדו לרצות?
תודו לי אחר כך 😀
ולעניינו,
יצאתי ערב ברגוע לסיבוב בשוק והנה היא בפתח המסעדה, שיער שחור גולש עד תחת פצפון ועסיסי ארוז במכנסיים שחורים שמבליטים הכל וגופיה החושפת טבור שבא ללקק.
לא מאד רעב אבל המוח כבר אבוד.
מתיישב ומחכה שהאלילה שלי, בואה הנקוק הדגם המזרח תיכוני תתפנה אלי ותיגש.
דקות ספורות והאלוהית מגיעה בחיוך מבויש ותפריט מרופט שכתוב באנגלית שבורה.
אני מזמין את המנה הכי מוזרה בתפריט ומשהו לשתות בתקווה שזה לא מגעיל מדי.
הבואה שלי קדה קלות המסתובבת.
האיבר שלי עוד רגע מרים את השולחן...
כל הדם עוזב את המוח ומתרכז בלנפח לי את האשכים.
לא מסוגל לחשוב על כלום.
תמונות של בואה הנקוק מתחננת לקצת אהבה מלופי רצות לי בראש,
חרא על הכל!
הז_נה התאילנדית עומדת ליד השירותים.
אני מנתר מהשולחן, מברך על המסעדה הנטושה ונע לכיוון השירותים, חולף על פני המטבח המטונף.
הטבחית מבשלת את הזוועה שהזמנתי באדישות שיא ואני מאיץ צעדיי וקופץ מאחורי בואה שלי,
לופת אותה בפה ודוחף לפתח השירותים.
היא מנסה להתנגד אבל ברגע שאני קורע את הכפתורים במכנסיים הכל קורה מהר והיא נפתחת מאחורה כמו רוז.
כך החלטתי לקרוא לה.
לשושנה הז_נה שלי.
משפריץ לה על הפרצוף, בעיטה עם הברך והיא מרוחה על השירותים.
שוטף ידיים ופנים יסודי בסבון סוג ז' של המסעדה, מנגב על הנייר זכוכית האפור, חיוך אגבי לטבחית הרגישה שמצלחתת את העיסה החומה ואני מחוץ למסעדה.
אז הפעם לא טעמתי אוכל אקזוטי אבל גמרתי ממש חזק.
סך הכל יום לא רע.