מפשפשת בכתבי עבר והנה זה.
פתיחת טווס גאנג באנג סטייל.
גשם הראשון, מתדפק על חלונות החדר, דוק של קרה מתאסף ומסתיר את הנוף המרהיב אשר לשמו רכשתי את פינת החמד הזו בגליל.
כבר חמש שנים אני כאן בגבעות המוריקות, אין רגע בו אני מתחרטת על החלטתי לעזוב את חיי הנוחות בעיר הגדולה ולהתמסר לחדוות הכתיבה.
מרק חם מתבשל לאיטו על אש נמוכה, מפיץ ניחוחות מטריפים בחלל הבית ואני בפיג'מת פלנל מפוספסת נמרחת בכורסה הרחבה מול האח המרצדת ונזכרת באותו הערב שקפצתי לבקר את בני המ"פ בשטח האימון.
הסיפור עם בני נמשך כמה שנים יפות ומופרעות ובעצם היווה את קשר השליטה הראשון שידעתי.
הדבר הכי סקסי בבני היה הראש שלו, לא היתה פסגה שהיוותה עבורו מכשול, תמיד רץ בחוד החנית וכאמור כך גם איתי.
באותו הערב הגעתי לבושה במיטב המחלצות והצטיידתי במגוון תבשילים בעלי ניחוח ביתי במיוחד כדי לפנק את הגבר המסוקס ומאובק שבא מולי כעת.
אחרי חיבוק ממושך אחז בני בידי ומשך אותי אל אוהלו שמוקם במרחק מה משאר חיילי הפלוגה.
קופסאות האוכל הונחו כלאחר כבוד בפינת האוהל ואני הונחתתי בהנפה על המיטה הצרפתית החורקת.
בני שלף סכין חדה וקרע את בגדי מעלי,
ידיי ורגלי נאזקו לשולי המיטה באזיקונים ופלנלית כיסתה כעת את עייני.
דממה באוהל, רק קולות התנים והרוח הנושבת בבדי האוהל חובטת ומרפה.
" לא לדחוף! יש מקום לכולם" לוחש בני, ליבי מחסיר פעימה... הדופק מאיץ ובית החזה עומד להתפוצץ.
ידיים נוגעות בי שם על המיטה,בליל שלם של ידיים, חוקרות, לשות, צובטות ומבקשות לחדור.
פי מתמלא רוק ואני ממלמלת בג'יבריש משהו שאמור להישמע כמו "בני,אתה כאן?".
אצבעות חודרות אל הכ*ס שלי שתפח והתמלא עסיס ריחני, אני מתמתחת ומשמיעה קולות גירגור ראשונים.
"אחלה מבצע ח'ברה, פתחתם טווס לתפארת, עכשיו תפתחו אותה" "חפ"ק מג"ד ראשונים, אחר כך לפי הסדר חמישיות,שביעיות ושמיניות".
אין דברים כמו הבני הזה!
כל כך הרבה זמן פינטזתי על גאנג באנג והנה המלך הפתיע.
החורף הזה מציף זכרונות עונג מטורפים..
