מיישרת עוד קפל סורר בחצאית ויוצאת. כמו קודמותיה גם זו נרכשה בבוטיק המתמחה בבגדי שרד משמימים. ככה זה כשאת מחליטה בגיל 20 שבא לך לשנות את העולם מבפנים.
בעיות של מיעוטים, פלסטינים, עולם שלישי כל אלה ועוד באג׳נדה החברתית ומה אני עושה בשביל עצמי? נו, ניחשתם נכון... קצת פחות.
בין המליאות השונות, הועדות, כנסים והרצאות יש רק את מורטי החתול המדובלל. לפני כשש שנים כששבתי מעוד מרתון חפירות, בעודי מנסה להחליט איזה כדור לקחת כדי לסלק את כאב הראש שאיים לפקוע את עצביי הוא הופיע.
חתול רזה, מרופט למדי עם שריטה גדולה ומכוערת באוזן שמאל. ברגע שחיכך עצמו על רגלי בחניית הכנסת התאהבתי.
מאותו רגע שוב לא הייתי לבד. עכשיו אנחנו שניים, מורטי ואני.
סדר היום המטורף שלי לא איפשר זוגיות וביננו, בגיל 30 עם קריירה עולה בפוליטיקה הישראלית, גם לא ממש התחשק לי.
כל החברה בני גילי עוד דישדשו אי שם, חלקם נשואים עם שני ילדים ויותר, חלקם עוד מחפשים את דרכם.
להזכירכם, אני באתי לכאן כדי לשנות את העולם!
כמעט שכחתי, שמי רוני או חברת הכנסת רוני דביר.
אני פותחת את הדלת ונוחתת בכבדות על הספה, מורטי שסיים את קערת הויסקרז בטעם עוף מתכרבל על בטני ומוחה שאריות מקצה שפמו.
מביטה בחלל כשלפתע אני מבחינה בהודעה על צג המחשב.
״זוז מורטי״ אני קופצת והחתול השמנמן נוהם בחוסר שביעות רצון בולט.
״ באה לשמוע תקליטים?״ כך לשון ההודעה. על החתום: אילן סנה, כתב מדיני ופלרטטן מקצועי ( תוספת שלי).
לרגע אני מופתעת ואז נזכרת שלפני כשבועיים במליאה הוא ישב בסמוך אלי כשעייניו סוקרות את רגליי החשופות.
כמעט מתפתה לנפנף אותו בלקוניות ואז מביטה במורטי הספון בפינה.
״אולי הגיע הזמן להינות קצת?״ הוא מיילל אלי בחתולית מדוברת.
כשאני חושבת על הסקס האחרון שהיה לי, אני מבינה שמורטי צודק.
באמת הגיע הזמן לחדש את התשוקה הנשכחת.
אני פותחת את ההודעה, סמיילי קטן מעטר אותה. קורץ אלי בצהוב.
״ זה מגיע עם כוס יין?״ אני משיבה בשובבות ספונטנית.
״בודאי״ הוא עונה כעבור מספר שניות.
את הלמות ליבי בודאי שומעים כעת עד דירתו של ד״ר וייסבורג השכן ממול.
מה עשיתי??? מה לי ולספונטניות הזו?
מורטי מחייך בפינה. ״ ברור לך שזו אשמתך, נכון?״ אני מייללת לעברו.
רגליי כבדות ואני פונה אל חדר האמבטיה, הבגדים מוסרים בזה אחר זה, החצאית המחויטת, חולצת הכפתורים הרשמית, החזיה שנרכשה במייסיס לפני כשנה מוסרת וחושפת את שדיי הצחורים.
תחתוני התחרה שקיבלתי ליום ההולדת נושרים לתוך הערימה. אני מביטה במראה המפארת את קיר החדר. החזה זקוף, הכוס שעבר טיפולי לייזר יוקרתיים עד שנותר בו רק פס שיער דקיק העוטף את שפתי הערווה.
קילוח המים החמים מעיר אותי, אני שוטפת היטב את פניי העייפות, מסירה את עולו של היום מגופי,
אצבע רועדת נשלחת אל פתח הכוס הרטוב בתערובת תשוקה ומים, חשש כבד מתגנב לליבי.
אחרי כל כך הרבה זמן לבד, אולי לא אדע מה לעשות?
עוד אצבע נעה לעבר הכוס.. אני דוחפת אותן עמוק יותר... ״ אההה״ גניחות עונג קטנות. עוד אצבע ועוד אחת... זרם המים מצליף בדגדגן המתנפח.
עייני נעצמות,בדמיוני הוא ניצב מולי, איברו הקשוי מול פניי הסמוקות מתמהיל של בושה ותשוקה. אני מקרבת את העטרה החלקה אל פי ויונקת אותה. הזין המפואר הזה שלי עכשיו, לשוני עולה ויורדת במורד הגזע התפוח, עוד יניקה של העטרה, שואבת את כולו לתוכי.
האצבעות דופקות לי את הכוס במרץ, הזין הדמיוני ממלא את חלל פי. הוא מביט בי כשזרע ניתח אל גרוני, עייניו חצי עצומות, הוא קרב אלי ומנשק אותי עמוק וחזק, חולק איתי את טעמו של הנקטר המופלא.
האורגזמה מגיעה בסדרה של התפוצצויות ממעמקי הבטן ועד פתח הכוס הפועם בחוזקה.
עייני נפקחות קמעה, הזרם מופנה כעת אל ערימת הבגדים על ריצפת חדר האמבטיה.
אצבעותי דביקות מנוזלי הכוס המסופק.
״בקרוב איתך״ אני ממלמלת בקול סדוק. ״ בקרוב איתך״.