לפני 10 שנים. 24 ביוני 2014 בשעה 14:36
בוחשת מילים בקערת הפתעות, שוטפת טובות, בוררת את הרעות. מרכיבה מהן את סיפור היותי, כל רגע הופך מרכיב משמעותי. מוסיפה קורט תקווה לעתיד, קמצוץ אופטימיות עוזר תמיד! כעת נוטלת כף עץ ומערבלת, לא מביטה לאחור, לא מתאבלת. בליל טעמים וריחות מופלאים, נזיד עשיר הוא, נזיד החיים.