סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המוזה שלי

רגעים של אושר אהבה ושלמות.
לפני 10 שנים. 30 ביוני 2014 בשעה 14:11

 

הוא חובט בה וכל הפחדים מסתלקים ברגע מגופה, היא נושמת עמוק את הכאב, מערסלת אותו אל תוכה.  סימנים נחקקים על עורה,הנסדק תחת השוט, דמעות זולגות מעיינים קרועות,  מעיין גואה רגשות.   מתכרבלת בתוך דמותה, יוצאת לרגע מעצמה.  במקום בו היתה אדמה חריבה, ניטעו זרעי אהבה. 
noale - 3>
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י