סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המוזה שלי

רגעים של אושר אהבה ושלמות.
לפני 10 שנים. 2 ביולי 2014 בשעה 14:30

זעקת אם מפלחת שמיים בתמהיל של דתות ושפות,

כאב הינו מנת חלקן של כל המשפחות. 

אין אדם השווה פחות מחברו,

אין צידוק לנער המונח בקברו. 

חברה שסועה ולמודת סבל,

שמחת חג משולבת באבל. 

פחד שולט ברחובות העיר,

כתובות נאצה מרוססות מקיר לקיר. 

הקץ לקטל ולאיבה,

במקום חרבות, עשו אהבה. 

 

A v​(שולט) -
את כותבת בגלל הנער הערבי שנרצח<?
לפני 10 שנים
המוזה - אני כותבת מרחשי ליבי בהיותי חלק בלתי נפרד מהעם הזה. רצח הנער והפרעות בירושלים היוו קטליזטור.
לפני 10 שנים
A v​(שולט) -
הלכתי קצת אחורה ניסיתי למצוא אם היה לך קטליזטור כשנודע על החטיפה.. או כשנודע על רצח שלושת הילדים. לא מצאתי.(מעניין)
לפני 10 שנים
המוזה - חיי מתנהלים במפתיע גם מחוץ למישור הוירטואלי. לא כל תחושותי באות לביטוי כאן
לפני 10 שנים
A v​(שולט) - כן כן אל דאגה למרות שלא מבין אנשים כמוך.

אמשיך להילחם על זכותך לומר אותם.
לפני 10 שנים
DESERTEAGLE​(שולט) - זה בסדר. אני לא מבין אנשים כמוך ואמשיך להלחם על זכותך לומר דברים לא מובנים לי. כל זמן שזה מסתיים בהסכמה לא להסכים זה בסדר.
לפני 10 שנים
A v​(שולט) - אתה בסך הכול זכר שמנסה להרשים אותה.

שומר על כבודה.בכאילו..

וזה שזה לא מובן לך רק מראה עליך משהו.

לפני 10 שנים
המוזה - איך טקסט פוליטי התפתח לקרב על כתר האלפא בשבט????
לפני 10 שנים
המוזה - אני לא מבקשת הבנה. רק מביעה את דעתי על במה שנועדה בדיוק למטרה זו.
רחשי ליבי נעים על סקאלה של סקסיות, בדסמיות ולעיתים סתם מציאות כואבת. בודאי שלא כולנו שותפים לאותה דיעה, גם אני מכבדת את זו שלכם ומניחה שגיבשתם אותה לאחר מחשבה יתירה.
שלי מבוססת על עשייה צבאית ועשייה חינוכית ציונית.
לצערי אני חיה רוב חיי באיזורי סכסוך וגם לתוכם מביאה את האג׳נדה הפרטית.
רק הבנה אמיתית תוביל לסוף הסבל המשותף.
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י