המוזה שלי

להתעטף בכאב, לאמץ אותו אלי,

לנשום אותו אל כל חלק מחלקי. 

לנסוק למעלה ממקומי לרגלייך,

לענג אותך, כלי לסיפוק תאוותיך. 

כל חור יפלש, יחדר, 

כל נים ונים יפרץ, יחקר. 

אני כקנבס צמא למגע מכחולך,

צייר עלי, הטבע חותמך.