לפני 10 שנים. 16 ביולי 2014 בשעה 13:38
״מהיום את אוהבת את כל מה שאני אוהב, עושה כל מה שאני מבקש ובאופן כללי חיה דרכי!״
״....כןןןןן, אדוני....״
״יופי! שמח שאנחנו מסכימים״.
דיאלוג מופרך, אתם אומרים?
מה טיבה של אותה שפחה בעיינכם אם כל מאוויה בחיים הם סיפוק תאוות אדונה, תוך ויתור מוחלט על פיסות אישיותה האחרונות?
מה הטעם בשליטה ברכיכה חסרת עמוד שידרה, האם מדובר בשליטה או בתאוות רמיסה של יצור קטן ממילא?
גדולתו של שולט, רבותי, היא ביכולתו להתנהל מול הנשלטת לא ממקום של הקטנה כי אם ממקום של העצמה הדדית.
אין מלך ללא נתינים, אין שולט ללא נשלטים.
תמיד הייתי ותמיד אהיה סוסת פרא, מתמסרת בטוטאלית תוך נאמנות לעצמה.
כל נסיון לקמט, לגמד או להוריד יגמר במפח נפש ואובדן עניין מוחלט.
לא חבל?
אשמח לשמוע את דעתכם, שולטים ונשלטים כאחד.
