סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המוזה שלי

רגעים של אושר אהבה ושלמות.
לפני 10 שנים. 10 באוגוסט 2014 בשעה 16:59

אני לא מפחדת. לעיתים ככל הנראה קצת ספונטנית ואמיצה מדי. 

היום כבר לא בטוחה, נוסעת לכיוון חברון עם ב׳ בכניסה חבורת גברים נושאת דגלי פלשתין ענקיים, בהמשך כינוס ענק של תושבי העיר... אני שואלת מה קורה וב׳ עונה שככל הנראה מישהו נפטר. אני עונה באוקיי אגבי וממשיכה בנסיעה. רעש יריות מרעיד את הרכב ורכבים של הצבא חוסמים את הכניסה לעיר. כעת אני שוב שואלת מה קרה, עשי פרסה ותסעי חזרה, הוא מורה לי בנחישות. 

ככל הנראה מהומות בעקבות הרג של שאהיד. 

עכשיו אני מבינה מהו פחד. לדעתי נשרה לי ביצית תוך כדי נסיעה. 

שמחה שחזרתי בחתיכה אחת. 

A v​(שולט) - הרגת אותי

מה יש לך לנסוע לשם בזמנים כאלה? זה זמן לפחד מעט..

א
לפני 10 שנים
Ultra​(שולט) - הרכב שלך ממגון ירי?
מה יש לנסוע לחברון בכל זמן? זאת העיר הכי חמאסניקית בשטחים. תמיד מסוכן.

לפני 10 שנים
המוזה - הרכב לא ממוגן ותכלס נראה לי שארגע קצת עם הנסיעות. פתאום קלטתי שבחורה עם חלון פתוח וסגריה שלופה הם לא מראה שגרתי בשטח a
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י