סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המוזה שלי

רגעים של אושר אהבה ושלמות.
לפני 10 שנים. 26 באוגוסט 2014 בשעה 20:28

ראשיתה של אוננות מקלדת מיוחס ודאי לשבטים נדחים ביערות עד אי שם ביבשת עלומת שם.  גברברי השבט המבוישים, נותרים בדלת אמותיהם ואינם מעיזים לצאת ולחזות בעלמות החן המפזזות בין הגדיים במרעה. 

תחת זאת הם לובשים את מיטב המחלצות המסורתיות, המוטלאות עבורם מעור תאו משובח ומושחים אצבעותיהם בשמן מסק ריחני ו... עטים על מקלדת עשויה מקשת זרדים צפופה עם שיניי דב מערות משובצות בשורות ועליהן מוטבעות אותיות בדיו דיונון קדום. 

יד אחת אוחזת במקשת הזרדים, בעוד רעותה חופנת את הכלי המחשב להתפקע דרך העור הגס. 

לעיתים יותזו גרעיני תאוותם על מקשת הזרדים, כעת יאלצו לצאת לרגע ולהניח את המקשה תחת קרני השמש החמה ליבוש והכנה לשימוש הבא. 

בנות השבט נחלקות לחובבות הז׳אנר ולכאלו שיעדיפו לתור בשבטים שכנים אחר בשר ממשי הניזון מהחיים עצמם. 

עד כאן 60 שניות על ניאנדרתליות וירטואלית. 

סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - חחחחח

אהבתי מאד
:)
לפני 10 שנים
המוזה - שמחה לשמוע. נהנתי לכתוב ((-:
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י