לפני 11 שנים. יום ראשון, 12 באוקטובר 2014 בשעה 18:31
נו באמת! אי אפשר שפעם אחת לא יקרה לי משהו מוזר?
עוצרת לרגע לקנות פחזנית ופתאום מגיחה חבורת בני נוער נלהבים המבקשים שני מתנדבים לשירת התקווה
החוש הפטריוטי פלוס חיבת השירה הולידו סיטואציה הזויה אני עומדת מול אופה ערבי ושרה את התקווה בקולי קלות
שגרה רבותי, שגרה.

