סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המוזה שלי

רגעים של אושר אהבה ושלמות.
לפני 10 שנים. 16 באוקטובר 2014 בשעה 17:26

גדלנו יחד בשכונה אני ושמרית. לאבא שלה היתה בסטה של מילונים בשוק באשדוד ולה עוד היו אז קלמנטינות.

אני הייתי בן 16 כשהיא באה לשכונה .לבושה במיטב האופנה של בני עקיבא(ההורים שלה היו מסורתיים עאלק)
אבא שלה החזיק תמיד את שולה המטפלת מהצד ואמא שלה עיכסה בשמלות מיושנות כשהתחת הענק שלה מעכס בעקבותיה .

ביום שהגיעה ישבנו משה,בני ואני על הברזלים והעברנו חוויות על הפריצה האחרונה לחנות חיות של איציק.
סתם מעפן האיציק הזה ,רק בגלל שקרא לנו פושטקים התאמצנו מדי פעם לפלח לו איזה אוגר או לנפץ אקווריום ולראות את הדגים נשטפים בין שברי הזכוכיות .

שמרית היתה מזדנבת אחרי שנים , אולי התלהבה מהאקשן ואולי מהאווירה החמה שהיתה בח´ברה.

בכל זאת אבא בסטיונר ואמא משועממת לא העניקו לה הרבה חום כנראה.

מאז אותה תקופה של שובבות נעורים אני הספקתי לשבת עשיריה על שוד מזוין ובשעה טובה לפני שבוע השתחררתי .

אחרי סבב חברים וקצת פוזות על זונות בצומת כרמל חזרתי לשכונה כדי לגלות שהח´ברה הישנים או נעלמו או התחתנו עם כונפות מהאיזור.

בקיצור שיעמום גדול...

ואז נזכרתי בקלמנטינות של שימרית.
עצמתי את העיינים וניסיתי לדמיין איך התפתחה המזדנבת עם השנים.
בטח הקלמנטינות כבר הבשילו והפכו למילונים עסיסיים, בכל זאת עם אבא ירקן יש למה לצפות.

וואי אני רק מדמיין והזין שלי עומד כמו טיל , עוד רגע והוא קורע את המכנסיים.
מה הייתי עושה לה לזאתי ... טוחן לה את הכוס כל כך עמוק,

שהגרעינים שלי היו מתפזרים לה שם בשדה מתחת לחצאית כמו מקשה של אבטיחים.

הייתי לש לה את השדיים ותוך כדי דוחף לה את הזין לפה שתרטיב לפני שאני נכנס אצלה מאחורה (הרגל מהכלא).

אח שמרית , שמרית רק תבואי ואני מביא לך את הזיון של החיים!

אוף!, בואנה הדיבורים האלה הביאו לי חשק לשפשף.... אחחחחחחחחחחחחחח איזה גמירה לפנים.

טוב אני חייב לסיים כולי דביק ´סומו השכונה הזאת עשתה אותי חרמן!


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י