המוזה שלי

כסותה משתנה,

כעונות השנה.

פעם היא ליידי,

פעם זונה. 

כחומר ביד היוצר,

בתבנית דמותה יצוקה. 

משק כנפי פרפר,

חוד קצהו של דרדר. 

מי ייטיב לשלב עולמות,

יזכה לשלמה בשלמות. 

לביאה לוחמנית,

עלמת חן חיננית,

שלובות כשריגים בגופה.