המוזה שלי

כבר כמעט חודש אני חושבת ,טוב לפחות שלושה שבועות ליתר דיוק אני חושבת שאולי כדאי לנסות.
בן הזוג האחרון השאיר לי מינוס בבנק פלוס חוב במכולת של אופיר ובעיקר כאבים בכתפיים.
הצורך לשאת אותו ואת צרותיו האינסופיות המכילות קורטוב של רחמים עצמיים מלווים בקמצוץ היפוכונדריה הביאו אותי לחשוב שדרוש שינוי דרסטי.

בתור התחלה הסברתי לו ,לגדי,שמערכת היחסים הזו הגיעה לסופה ומעתה אנו פונים לדרכים שונות.
גדי שכנראה התענג על טיפולי המסור (והזול אם יורשה לי להוסיף),ניסה בכל דרך אפשרית לבטל את רוע הגזירה.
הבין כנראה שפריירית כמוני זה פעם בחיים. טוב נו ,קשה להאשים אותו אחרי הכל לא כל גבר מקבל מחברה שלו אוטו כדי שלא יכתת רגליו עד לתחנת אוטובוס לראותה.
וכמובן שגם העובדה שסגרתי לו את המינוס בבנק ופתחתי אחד גדול משלי תרמה לרצונו העז להישאר.
אפילו אמא שלו התקשרה והתחננה שנחזור,אמרה שעשיתי מהבן שלה בן אדם .
הציעה אפילו שנעבור לגור אצלה ונחסוך את השכירות.
נחסוך הא ? הבן שלה חסך יופי כל יום שהיינו יחד הוא יכול להיות מליונר הקמצן.

טוב תשמעו ,די לדבר עליו ,עכשיו נדבר קצת עלי.
כמו שאמרתי שלל הטיפוסים הצבעוניים אך תפרנים ותלותיים שקישטו את חיי בעת האחרונה פינו את מקומם וכעת אחרי חשבון נפש נוקב החלטתי להיות קצת בצד השני . הנתמך.
להרפות קצת ולתת למישהו אחר לשלוט בעיניינים ,אחרי הכל מי יודע אולי אפילו נחמד להיות לשם שינוי עם גבר אמיתי?.

חברה מטורפת שלי שניסתה בערך כל סוג סקס אפשרי (וידה עוד נטויה למי ששואל) המליצה לי על אתר הכרויות מסוג אחר.
"את צריכה אדון" קבעה נחרצות מביטה בי במבט חמור סבר.
לשאלתי מה זה בדיוק אדון לא ענתה רק חייכה ואמרה "כנסי ותראי".
נו ,שילוב של סקרנות מולדת וצורך עז בריגושים הוביל אותי אל המחשב .
הקלדתי את שם האתר ועכשיו נותר רק לחכות שיעלה,משימה לא פשוטה למחשב עייף כשלי.
אולי אם לא הייתי משקיעה את כל ממוני בבטלנים הייתי יכולה לרכוש מחשב משוכלל יותר.

מסך שחור עולה כתובית בצבע אדום מרצדת "ברוכים הבאים לתהום.
מה המטורפת סידרה לי ,אני תוהה סקרנית עכשיו יותר מתמיד.
רשיון השתתפות באתר נגלל לנגד עייני ,נוסחו לאקוני.
תנאי האתר …
פגיעה ברגשות משתתפים אחרים…
חשיפת פרטיהם בפומבי…
וכמובן שורה תחתונה ,הצהרה כי גילך מעל שמונה עשרה ונכנסת מרצונך החופשי.
בסדר ,אני לוחצת על כפתור הכניסה וממתינה.
"שלום הגעתם לעולם הבדסמ,חוויה נעימה"
אימל´ה רק ראשי התיבות מעבירים בי פחד מטורף. בדמיוני כעת שדים ,גולגולות ונערות צעירות נעקדות על מזבחים איבריהן הפנימיים נתלשים באכזריות.

הפחד מפנה קצת מקום להתרגשות ,ואני מתחילה להסתובב באתר ,קודם ההקדמה על עולם הבדס"מ ואח"כ הופה קפיצה לצ´אט.
שמות שונים ומשונים מרצדים על המסך ,שולט חזק ,מתכווצת בקלות ,המצליף דה סאד ועוד כינויים שונים ומשונים.
אני בכניסתי בחרתי בניק הרבה פחות מוגדר,אנסטסיה ,קראתי לעצמי,נסיכה ממתינה לצאר הוספתי בדרישות.

אני ממתינה בסבלנות קוראת את השיחות הקולחות בטבעיות ומרגישה כל כך לא שייכת.
לפתע נדלק אור אדום קטן המעיד כי אדם בשם ההזוי "סאדומטי" יוצר איתי קשר.
אני לוחצת על האור המרצד והנה אני בחדר צ´אט פרטי עם האדון.
"שלום לך נסיכה" הוא כותב בצבע ירוק.
"שלום לך אדון" אני משיבה באדום.
"מחפשת שליטה?"כך הוא שואל 
"נראה לי שכן " אני משיבה בחשש ,שהרי מי יודע למה הוא מתכוון.
"את חדשה פה,ברוכה הבאה"
נו לפחות ניחן בנימוסים האדון.
השיחה ממשיכה בנועם ובלי להרגיש אנחנו מגיעים בקלילות להרגלי מין .
"אני אוהב שבחורה עושה מה שאני מבקש , אם תעשה כך תהיה מלכה"
"אני אוהבת לפנק" אני כותבת . אוהב לתת לגבר להרגיש טוב ,אבל זקוקה לגבר חזק .
"חחחחחחחחחח" הוא צוחק צחוק וירטואלי ,"הגעת למקום הנכון" .
אני שולחת לו סמיילי קורץ , "מקווה שאתה צודק".
השיחה קולחת הוא מספר כי התגרש לפני שנתיים ומאז הוא מחפש בת זוג .
אישתו הקודמת לא היתה בעניין וכשגילתה כי הוא מחזיק מאהבת (שיפחה) זרקה אותו מהבית.
לאחר הקושי בהתמודדות עם העזיבה החליט שעולמו החדש יהיה עולם השליטה והחל צובר ידע ונסיון בתחום ואפילו את פרנסתו החליף,בעבר עבד כסמנכ"ל תפעולי בחברה גדולה והיום הוא מייצר ומשווק ציוד סאדו.

"אני מפחדת ממכות" אני מקלידה ברעד.
"אם תהיי צייתנית לא נדרש להן" הוא עונה במהרה,אותיותיו הירוקות נראות מרגיעות כל כך.
"רוצה לנסות קצת?" 
"איך?" 
"יש לך מצלמת אינטרנט?"
אני נזכרת שלפני חודשיים קיבלתי מצלמה מספקית האינטרנט אליה התחברתי ומיד עונה "כן".
עשר דקות מלוות בהסתבכויות ועזרה טכנית מצידו והמצלמה עומדת על כנה ממתינה להפעלה.
"אוקיי,כעת עליך לסור למרותי באופן מוחלט,כל אי ציות מצידך יגרור עונש עתידי"
"עליך להתנתק לחלוטין מרצונותיך ולהיות שלי ורק שלי האם את מוכנה?"
נו מה יש לי להפסיד ,דוחק בי קול פנימי ,הרי זה רק מחשב .
"כן ,אני מוכנה" אני מקלידה באותיות אדומות.
"טוב,לפני שנתחיל ישנה מילת ביטחון,אם בכל שלב של הסאשן תרצי להפסיק עליך לאמר אותה ורק אותה".
"לא,די,מספיק וכדומה לא תופסות במשחק. בסדר?"
וואו ,עכשיו אני כבר נרגשת ממש ,תחתוני נרטבים בלחלוחית של התרגשות ולחץ.
"מה המילה?".
" אנגינה". הוא פולט אותיות ירוקות.
"בסדר,אנגינה" אני משיבה באדום.
"בסדר מה?"
"אה,בסדר אדוני" המשחק מתחיל.
"תורידי את החולצה והחזיה ותניחי בצורה מסודרת לצידך "
אני מבצעת ומסירה את החולצה מקפלת אותה בקפידה ,נראה לי שאמא שלי תהיה גאה בי עכשיו.
החזיה מצטרפת ומונחת על החולצה כלאחר כבוד.
אני מביטה בשדיי החשופים כעת ,מבוכה וריגוש , שמחה ובהלה.
" עסי את שדייך" הוא מצווה.
המצלמה ואני עושות אהבה,ידי כעת על שדי מעסות אותן בעדינות.
"יותר חזק ,תצבטי את הפטמות"
אני מגבירה את הלחץ בפיטמות ,חשה אותן מתחממות תחת מגע אצבעותי.
"תביאי אטבים"
אוי ,למה אטבים? טוב התחלנו לשחק נראה מה יהיה הלאה .
אני קמה ופונה לחדר הכביסה נוטלת שני אטבי כביסה ושבה אל מקומי מול המצלמה .
"יופי ,כלבה טובה. הצמידי את האטבים לפטמות"
זיעה קרה מופיעה על מיצחי אני שולחת יד נוטלת מגבון מחבילה ליד המחשב ומנגבת את המצח.
אולי אשתמש במילת הביטחון? אני מגלה ספקות ,אולי נסחפתי?
מצד שני החוויה לא תהיה שלמה אם אפרוש בשלב מוקדם כל כך של המשחק.
האדון שותק ,אני מניחה שהוא מביט בי עכשיו ,חש בלבטים העוברים בי ,סוקר את מראה שדי העולים ויורדים מהלחץ ,ושותק.
אני צריכה להחליט לבד.
אני לוחצת על האטב הראשון ,הוא פוער פיו ונצמד בחוזקה אל הפיטמה הזקורה.
זעקת כאב עושה דרכה במעלה גרוני ,הכאב מטורף. 
את האטב השני אני מצמידה מהר יותר,חשה את צביטתו החזקה.
הפיטמות שלי תפוסות כעת באטבים צבען הופך סגול והכאב עצום ומרגש.
"כל הכבוד,את נהדרת.את לא מורידה עד שאומר אחרת".
"כואב לי" אני מחניקה יבבה.
"כשאומר תורידי",את עושה עבודה נפלאה".
הוא כל כך נעים לי ,אני לא רוצה שילך ,אני מחליטה להתמודד .
חושקת שיניים אני מציתה סגריה מתענגת על טעמה ומנסה להתעלם מהכאב שהופך כעת עמום יותר.
ידי השניה נשלחת אל המפשעה ,חשה את החמימות המופלאה שהמשחק מפיק ממני.
"את רוצה לגמור כלבה?" 
"כן ,אדוני " אני מקלידה אצבעי מרטיבה את המקלדת .
"תדחפי את התחתונים עמוק לתחת ותזחלי"
עכשיו אני כבר חרמנית לגמרי ,אני מכוונת את המצלמה לריצפה ויורדת לשכיבה .
גופי החשוף פוגש במרצפות הקרות ,מפיג קימעה את כאב האטבים על פיטמותי. אני מתחילה לזחול לאט מדמיינת אותי כנחש בג´ונגל , המרצפות נמרחות בנוזלי הכוס הריחניים והתחתון הנעוץ לי בתחת מתהדק.
"מצוין, נראה לי שאכן תהיי שיפחה ראויה ,קומי"
אני קמה לאט ,ריחות היחום עומדים בחדר ואני כל כך רוצה לגמור.
"אספור עד עשר ואז תגמרי" אומרות לי האותיות הירוקות.
"כן אדוני" אני משיבה לו חסרת נשימה.
"עשר" ידי נשלחת אל הפתח החם
"תשע" אני מניעה אותה על הדגדגן.
"שמונה" תנועותי מתגברות.
"שבע" גופי מתכווץ.
"שש" אצבעי נשלחת לתוך הפתח.
"חמש" האגן נע כעת למנגינה הירוקה.
"ארבע" אני נעה בפראות בכיסא.
"שלוש" אני מורידה קצת הילוך כדי לא לגמור.
"שתיים" שתי אצבעות על הדגדגן ותנועותי מתגברות.
"אחת" אני מרגישה זרמים עולים ממורד גבי .
"אפס" ההתכווצויות מגיעות בזו אחר זו כרצף של זיקוקים באויר . רגלי נמתחות בכיסא ואני קולטת את האורגזמה לתוכי ,אל שורשי שיערותי ,אל הוויתי.
קולו נדם ,מקץ דקות ארוכות לאחר שהיסדרתי נשימתי אני מקלידה בחשש "אתה כאן?"
"בהחלט , מתוקה ,היית מדהימה . את יכולה להסיר את האטבים עכשיו"

אני מחייכת ,הסרת האטבים כואבת לא פחות מענידתם על שדיי. הכאב חד וממוקד אבל אני רגועה עכשיו.
" יהיה המשך" אתה אומר בירוק זוהר.
"העונג כולו שלי ,אדוני" אני משיבה באדום.