המוזה שלי

בוקר בטעם לימונדה טריה, מתחילה את היום במוסך לאחר שהאוטו נשאר פה לליל מנוחה ובשובי החליט שפשוט לא מתחשק לו לעזוב. 

נשמע נורא? 

ובכן,

מצד אחד, השתבש יום עבודה ומצד שני הגעתי לפה עם בעל המוסך שהוא כאח לי כבר שנים, 

אני יושבת בשמש נפלאה לאחר ששתיתי קפה שחור מהביל ונשנשתי תפוח בשביל המתוק. 

האוטו עובר סדרת בדיקות מקיפה ובינתיים ניכר שמתלוצץ עם רופאיו. 

לו היה נתקע במקום אחר או רחמנא לצלן במהלך נסיעה היה מצבי קשה בהרבה. 

אז בתוך כל בליל הבאסת הקל, אני מפנה מקום ללימונדה טריה העשויה מהלימון החמוץ ביותר בשטח ואומרת בפשטות:

ת ו ד ה. 

תודה ליקום שמזמן לי בעיות וממציא להן פתרונות. 

תודה לחברים שעושים כל מאמץ לסייע. 

תודה שבעיותי מתגמדות להן לרמה של לימון אחד קטן ממנו ניתן להפיק משקה מרענן ומשיב אנרגיה. 

פרופורציות רבותי. 

שנזכה תמיד לראות את היופי גם במקומות הקשים, להתפתח ולצמוח מאפילה לאור גדול. 

בא לי קרטיב רמזור...