לפני 11 שנים. יום שני, 19 בינואר 2015 בשעה 16:49
משהו מרטיב אותי בדיאלוג, בזרימה הפשוטה הזו.
מילים ללא מילים, חלקי פאזל מתמקמים.
יושבת באוטו עטופה חיוכים, קרן רחוב, פנסים מאירים, אנשים מתהלכים על מדרכה סמוכה, רכבים חולפים על פני.
אני שולחת יד בטוחה אל פתח תאוותי ומעסה את הדגדגן התפוח,
בכדי להצניע את תנועות הגוף המשתוקק אני מניחה ברישול את התיק על רגליי,
עוד כמה סיבובים וזה בא...
אורגזמה חזקה ומשחררת בסדרת פיצוצים מתוקים.
נעים לי הדיאלוג.