סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המוזה שלי

רגעים של אושר אהבה ושלמות.
לפני 9 שנים. 23 בפברואר 2015 בשעה 17:16

בא לי לכתוב את עצמי,

פיסה אחר פיסה. 

לעטוף היטב ולאפסן בקופסא. 

לנעול במפתח כבד וחלוד,

להניח במקום בו לא ילך לאיבוד. 

לעיתים כשאחוש געגוע מחלחל,

אאחוז במפתח ואגש לרגע להסתכל. 

אך יד זרה לא תנוח עליו,

אף עין לא תרפרף מעליו. 

שלי היא לנצח קופסאת האני,

כשארצה לפתוח,

אעשה זאת בעצמי. 

קולורדו​(אחר) - אם לכתוב לעצמך בלבד אז מדוע המפתח...?
הכתיבה נועדה לעיניי האחר...
אבל בהחלט - אם כבר מפתח אז שישיה חלוד.
לפני 9 שנים
המוזה - משתהה בכתיבת תגובה,
אולי פשוט אכתוב,
אהה?
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י