סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המוזה שלי

רגעים של אושר אהבה ושלמות.
לפני 9 שנים. 4 במרץ 2015 בשעה 14:10

 

דמעות.    רבות דובר בהן בהקשר הבדסמי, אם כתוצאה של חשיפה לכאב פיזי ממושך ובמקרים אחרים כקתרזיס לסשן מנטלי.    מעולם בעודי נשלטת לא הגעתי למצב של בכי, כזה ממעמקי הבטן.  לא הצלחתי להביא את עצמי לנקודה בה הסכר נפרץ, החומות מתמוטטות וכולי שם חשופה ופתוחה.    במקום הכי לא צפוי נמצא לי שק של דמעות, פורצות, מזככות ומסירות את האבק שהצטבר על מגירות ליבי.    מסירה את המסיכה, את נטל ההוכחה,  באה חשופה, עירומה ופתוחה.  שותקת,  בוכה. 

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י