לפני 9 שנים. 4 במרץ 2015 בשעה 21:21
כפרח האוסף כותרתו לעת ליל, עם רדת טל יזקוף את עליו. כרוח נושבת, כנחל שוצף, מתהווה הנקיק לרגליו. והיה ויטיב לבחור, את הנתיב המוביל אל האור, יתמלאו סלסליו בעסיס מתקתק, ותהא אז דרכו כמשען לרגליו. לא תבוא עייפות בעייניו, דם חדש יזרום בעורקיו. והיה, וקם, ושב. כפרח הזוקף את עליו.
