המוזה שלי

הטעם הזה, כל כך מוכר,

טעמו של עונג, תאוות בשר. 

כמו מן היורד משמיים,

יבש לחלוטין, או משכשך במים.

כמו פרח המנץ באור חמה,

מותיר מתיקות  בשוכבה או בקומה. 

לשון עוטפת עטרה תפוחה,

סובבת אותה בתאווה, בבטחה. 

יונקת את הגזע המתעבה למגע,

הלב פועם, מסרב להרגע. 

עוד יניקה, שאיבה עד הפקעת,

אל אשכים המחשבים להתפקע בלי דעת. 

בתנועות עוטפות ומחבקות,

בבליל של רוק ותשוקות.

היא נשנקת, עינייה דומעות,

עוד לטעום, עוד להתאוות. 

וברגע ניתז הנקטר,

נמלא פיה אושר מוכר. 

מתוק מדבש, נפלא מסוכר,

טעמו של זין, טעם נהדר!