המוזה שלי

מילים נוזלות מחרכיי נשמתי,

מילים צפות, מציפות אותי,

בליל של מרקמים ושפות,

מילים קשות, מילים יפות. 

יש מהן הנושכות בגסות,

יש המלטפות ברכות. 

מילים הן צוהר,

מילים הן בית סוהר. 

יש המתגלגלות על הלשון,

חמקמקות, חומדות לצון,

אחרות מדודות, מונעות אסון. 

כוחן של מילים וגדולתן,

הוא במסר אותו הן נושאות איתן.