המוזה שלי

היא הגיחה לחיי לפני יותר מעשר שנים,

בצעדים מדודים, הססנים...

אות הצטרפה לאות, מילה נרקמה במילה,

אט אט נפרשה העלילה.

היא חודרת את שכבות ההגנה,

אני נפתחת, מאזינה. 

נותנת לה מקום בתוכי,

חם ומפרה, פשוט ונקי. 

בכל רגע הדינמיקה משתנה,

פעם אני רצה ולאחריה ממתינה. 

קליאופה שלי נהדרת,

זולתך אין לי אחרת. 

טבעת חותמך בי,

הטבעתי אותך על עורי.