סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המוזה שלי

רגעים של אושר אהבה ושלמות.
לפני 9 שנים. 11 ביוני 2015 בשעה 12:27

לו יכולתי לגעת,

כלום הייתי נמנעת?

מציירת שבילים על גופך. 

לו יכולתי לדעת,

כלום הייתי נמנעת?

מהיות עצמי עבורך. 

לו יכולתי להקים מקדש,

לפאר ולרומם מחדש,

את ליבי שפעם ונחלש,

לו הייתי נרתעת?

לו היה בי הכוח,

לא לזכור, לוותר, לשכוח,

לו הייתי מתייגעת?

לו יכולתי הייתי עוצרת,

מתעטפת בך ונרגעת. 

לו רק הייתי יודעת,

איך בך לגעת. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י