סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המוזה שלי

רגעים של אושר אהבה ושלמות.
לפני 7 שנים. 23 בפברואר 2017 בשעה 5:31

בא לי לכתוב את עצמי,

 

פיסה אחר פיסה. 

 

לעטוף היטב ולאפסן בקופסא. 

 

לנעול במפתח כבד וחלוד,

 

להניח במקום בו לא ילך לאיבוד. 

 

לעיתים כשאחוש געגוע מחלחל,

 

אאחוז במפתח ואגש לרגע להסתכל. 

 

אך יד זרה לא תנוח עליו,

 

אף עין לא תרפרף מעליו. 

 

שלי היא לנצח קופסאת האני,

 

כשארצה לפתוח,

 

אעשה זאת בעצמי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י