סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המוזה שלי

רגעים של אושר אהבה ושלמות.
לפני 7 שנים. 28 בפברואר 2017 בשעה 17:58

"את לא מבינה מה קרה לי!" היא ספק גועה, ספק צוחקת. מזל שהיא על דיבורית ברכב ואני לבד...אני חושבת בשקט.

"מה כבר קרה?" אני שואלת ביבשושיות, הרי לא מדובר באחת מהחברות הסוטות שלי, הגברת המדוברת אוחזת בכובע החננה האולטימטיבית. מה הסיכוי שתפתיע הפעם באנקדוטה שווה דיה?

 

"את זוכרת את ד'? הבחור שהבאתי אליך הביתה והכתרת מיד בתואר הנוירוטי?" בודאי, איך אפשר לשכוח את הנכלולי שסקר את כל הבית שלי ונתן ציונים? עוד רגע היה שולף מטר ומודד את הבלטות מצד לצד.

"אקיצר, היא ממשיכה בלי לקחת אויר, נפגשנו בשישי אצלו לכוסית יין וסקס כמו בשנים האחרונות, רק שהפעם הנוירוטי החליט להפתיע ושלף ויברטור קטן ורוטט!" 

 

פשששש...מרגש לאללה, אני מחייכת למראת הרכב, תוהה אם שומעים את החיוך בדיבורית.

ויברטור קטנטן לעומת אסופת כלי המשחית שנחים אצלי בחדר השינה. יחי ההבדל... 

והיא ממשיכה לגעות ותוך כדי מפליטה נביחה " הויברטור צלל לבפנים ונתקע!" 

מה??? אני נוחרת כעת בפליאה. "מה נתקע איפה?" 

"הויברטור!!!! היא צווחת לתוך חלל הרכב.

"WTF????????" איך לעזאזל זה קרה? אני נשפכת במושב מנסה להשאר במסלול הנסיעה.

 

"הנוירוטי התחיל להשתגע ולרעוד, אמר שלא נלך לבית חולים כי מה יאמרו עליו, יחשבו שאנחנו שני סוטים" מה הבעיה עם זה? הרי את יודעת שבעייני זו מעלה."

"אבל אני חננה..." מתפקעת הקטנה. אני כבר מדמיינת אותה אדומה כולה, לו רק יכולתי להיות זבוב על הקיר או סתם בטריה שם בתוך המכשיר :).

"אז מה עשיתם בסוף? או שאת עדיין מסתובבת עם ויברטור בילט אין בכוס?" פרצי הצחוק של שתינו מאיימים לפגוע ביציבות הרכב ואני מכווצת חזק את השלפוחית כדי לא להשתין תוך כדי נסיעה.

 

"נסענו לרפואה דחופה, הנוירוטי החוויר צמוד לקיר ואני טענתי שנתקע לי טמפון" 

"ו?..." סקרנותי מתגברת לשיאים חדשים.

"הרופא הניח יד על הבטן , הטמפון עדיין רוטט, אמר והתאפק לא לצחוק" היא מתחילה לחרחר ואני עוד רגע נמרחת על שטיחי הרכב.

"ומה הוא עשה בסוף? הצליח לחלץ את הצעצוע הסורר?"

"כןןןןןןןןןןןןןןן, היא צווחת, דחף את כל היד והוציא אותו עדיין רוטט" "אמרו שמשך הפעולה מקסימום חצי שעה, אצלי רטט יותר משלוש שעות בפנים".

" אמר משהו כשגילה את האוצר?"

"נקרע מצחוק ואמר בטון סמכותי, את יכולה לחזור לשחק עכשיו ילדה".

 

"והנוירוטי? מה עשה האומלל?" אני מריצה תמונות של עכברים מבוהלים תרים אחר הפתח הקרוב באדמה.

"החוויר כמו סתום בפינה".

 

והמסקנה רבותי...

 

אחרי שנים של סטיות שונות ומשונות תמיד תגיע החברה שתגרום לי להרגיש ממש נורמטיבית :) 

 

 

* מבוסס על מקרה אמיתי.

דקיקון​(נשלט) - בכל זאת חננה: איך לא קיבלה מולטי-אורגזמות עם רטט של 3 שעות?
לפני 7 שנים
המוזה - גם נכון...אני הייתי שוקלת השתלה.
לפני 7 שנים
דקיקון​(נשלט) - חחח
לפני 7 שנים
פשוט אורי​(שולט){-GODESS-} - קרעת אותי מצחוק. תודה.
לפני 7 שנים
המוזה - תאר לך כמה אני צחקתי תוך כדי...בבקשה.
לפני 7 שנים
thebest​(שולט) - גדול
לפני 7 שנים
פשוט אורי​(שולט){-GODESS-} - מזל שיש לך חברות מצחיקות.
לפני 7 שנים
המוזה - מזל שבלל יש לי מזל :)
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י