המוזה שלי

קצת קריפי אז משתפת,

כבר הרבה שנים אני כותבת טקסטים אירוטים,
קצרים יותר, חלקם ארוכים,
מחליפה זהויות ומשנה פנים.
פעם אני מנכ"ל חברה,
פעם סתם זונה,
אני שבה ומשתנה,
מהר יותר מעונות השנה.

זהו עבורי הכלי,
בו אני יוצאת לי מעורי,
ומרחפת אל מחוזות אחרים.

מנפצת טבואים,
סוללת שבילים.

מדוע נדרש לשאול האם הסיפור אמיתי?
אם כתבתי שאני זונה.
בחייך!
חשוב קצת לפני שאתה שולח הודעה!

האם זו באמת אני?!

ואם תשאלו למה חרזתי,
תשובתי להלן,
זה מביך אותי ולא לגמרי מובן.

פעם כתבתי סיפור על אונס מופרע,
תשובת אחד הקוראים אלי כבומרנג חזרה:

אתה טינופת סוטה,
כך אמר והוסיף,
אם יאנסו את אחותך, תבין מהיכן שאבו את הרעינות...

ואני?

סתם בחורה עם דמיון מטורף,
אפילו לא טורחת לערוך,
או לכתוב על דף.

המנעו משיפוט ותנו לי ליצור,
מבטיחה כתמיד על תומתכם לשמור.